להצעה של שר הביטחון אביגדור ליברמן לחייב את שרי הקבינט לעבור בדיקות פוליגרף אין סיכוי לעבור בכנסת. כפי שכבר פורסם כמה פעמים ב"מעריב־השבוע", רעיון דומה הועלה כבר במהלך דיוניה של ועדה מיוחדת של יוסף צ'חנובר ויעקב עמידרור. הוועדה הוקמה בעקבות דרישת השר נפתלי בנט לקבוע נהלים לעדכון ותדרוך שרי הקבינט במידע רלוונטי, כדי שיוכלו לקבל החלטות באופן מיטבי.
 
בנט העלה את דרישתו לפני כשנה כתנאי לדרישתו למינויו של ליברמן לשר הביטחון. ברקע הדברים עמדו טענותיו של בנט שלפיהן הדיונים בקבינט בראשות בנימין נתניהו לפני מבצע צוק איתן ובמהלכו היו שטחיים ולרשות השרים לא עמד מידע ראוי שאפשר להם לקבל החלטות.
 
צ'חנובר ועמידרור נטו להמליץ שהשרים יעמדו מעת לעת בבדיקה של מכונת אמת (פוליגרף), אך לאחר שיחות עם חברי הקביניט הם הבינו שאין לרעיון סיכוי, וזאת משום שאם יחויבו שרי הקבינט להיבדק במכונה, זה יחול גם על ראש הממשלה וברור שהוא לא יסכים לכך. מאותה סיבה, גם סיכוייו של החוק שמגלגל עכשיו ליברמן קלושים. וטוב שכך.

במדינה דמוקרטית הציבור מפקיד בידי נבחריו את הסמכות לנהל את ענייניו ושם בהם את מבטחו ומסמיך אותם להיות שותפי סוד. לעומתם, מי שכן מחויבים לעבור בדיקות מהימנות, כולל במכשיר הפוליגרף, הם עובדי הציבור שלא נבחרו לתפקיד אלא מונו לו. מדובר באלפי עובדים במערכות הביטחון והמודיעין – צה"ל, אמ"ן, שב"כ מוסד, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. כל מי שנחשפים לסודות מרמות מסוימות, מרמת שותף סוד ועד לשותף סוד מועדף.
 

בדיקה במכונת אמת אינה ראיה קבילה בבית משפט. היא אינה מכשיר שמספק ודאות מוחלטת ומדעית. יש מי שניחנו בתכונות ובמבנה אישיות שיכול לאפשר להם לשטות במכונה ובמפענחיה. עם זאת, היא מספקת סימנים (אינדיקציות) על רצף השקר־אמת.

הבדיקות של הפקידות הן מעשה שגרה ומתבצעות כחלק מהליכי קבלה לעבודה, קידום בדרגה ובתפקיד, ובמצבים מזדמנים, כשאותם פקידים נוסעים בתפקיד לחו"ל ובאים במגע עם עמיתיהם. מטרת הבדיקה היא לוודא שהם לא חשפו סודות בזדון או באקראי, ושלא ניסו לגייס אותם לסוכנויות מודיעין זרות.