עוד קודם שנוגעים בבנייה, כדאי שתומכי נתניהו יפנימו: סקנדל קלקיליה הוא רק קצה הקרחון. מנהיג הליכוד מקיים כיום מערכת דיכוי ואפליה מרושעת נגד היהודים המתגוררים ופועלים ביו"ש. מערכת שחונקת כל התפתחות יהודית גם בירושלים, ומעודדת למעשה את הרשות הפלסטינית להקים מדינה בגבולות 1967. נתניהו משמר ומטפח את המפלצת הבירוקרטית מנהלית, שנבנתה על ידי שמעון פרס, טליה ששון ושותפיהם, כדי להכחיד את ההתיישבות היהודית ולהקים מדינה פלסטינית.
על קצה המזלג, חנק הבנייה מתבטא בכך שראש הממשלה אוסר לפרסם מכרזים ביו"ש ולאשר בנייה ממשלתית, אבל גם מונע את היכולת לבנות ולהתפתח באופן פרטי. הוא אוסר על גופי התכנון לאשר תוכניות שמוגשות להם, באופן שלא מאפשר לבנות כמעט כלום, גם כשמדובר ביוזמה ובכסף פרטי.
נתניהו ממשיך לטפח את המערכת הזו ונותן לה אור ירוק להתמיד במלאכת הדיכוי השיטתית. כך נרדפים יהודים שהקימו כרמים ומפעלים חקלאיים לתפארת באמצעות צווי "שימוש מפריע" דרקוניים. כך חוסמים אפשרויות לרכוש קרקעות ביו"ש או לרשום אותן. שלא לדבר על תפלצת התכנון והבנייה, שעוצרת את ההתפתחות הטבעית של היישובים ועורמת קשיים גם לגבי קרקעות ואישורים שניתנו בעבר.
נתניהו נמנע במכוון מלאמץ את דוח הוועדה שאולץ להקים, ועדת שופט בית המשפט העליון המנוח אדמונד לוי, אשר הצביעה על העיוותים והרדיפה של יהודי יו"ש והמליצה על דרכים לתקן אותם. לא ניתן אלא להסיק שנתניהו פועל כך בכוונה. הוא רוצה להתמיד במסלול של אוסלו שסופו ידוע: מדינה פלסטינית בקווי 67'.
קשה לא להבחין שאפילו היוזמה החדשה של ראש הממשלה לצמצום החשמל בעזה לא נובעת מאינטרסים ישראליים, אלא מאלו של הרשות. היא לא נועדה לאלץ את חמאס להפסיק לממן מנהרות וטילים, אלא "לחזק את אבו מאזן". וישראל מחזקת את אבו מאזן בעוד נתניהו מפיץ, גם השבוע, הודעות שמאשימות את הרשות הפלסטינית באי־גינוי הפיגוע בשער שכם ובהמשך ההסתה ומימון המחבלים.
אם אבו מאזן מעודד ומממן טרור, למה לסייע לו בעזה ולתת לו עוד שטחי C, למשל בקלקיליה? ואם הרשות טרוריסטית ומסיתה, מדוע לא מפסיקים להעביר לה כספים, שהם תוצר של הסכמי פריז־אוסלו, אשר הופרו כל כך הרבה פעמים? נתניהו נוקט רטוריקה נוסח בית אבא ומבטיח שאין ימני ולאומי ממנו, אבל בפועל ממשיך בעקשנות את דרכו של שמעון פרס.
דוגמה קטנה נוספת: לפני כשנה יזמה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי פרסום חוברת הסברה מטעם משרד החוץ, לרגל 50 שנה לשחרור יו"ש. הרעיון היה לבטא סוף־סוף את העמדה ההיסטורית של הליכוד, ולהפריך את הטענה שישראל היא מעצמה כובשת ביו"ש ובירושלים. בין היתר התבקשתי לחבר את הפרק המשפטי, שמשמיט את הטענה כי ישראל כובשת על פי כללי המשפט הבינלאומי.
נרתמתי בשמחה להעלות על הכתב את מה שחייב להיות מובן מאליו לכל משפטן ישר המתעמק בסוגיה. ומדובר בטיעון שמדינת ישראל לא טענה אותו מעולם מסיבות פוליטיות פסולות, ולפיו על פי החלטות והתחייבויות חבר הלאומים והאומות המאוחדות, הגורם היחידי שיש לו זכות לטעון לבעלות בארץ ישראל, לרבות יו"ש וירושלים, הוא העם היהודי. בד בבד, לפי אותו דין, לא יכול להתקיים "כיבוש" במקום שמעולם לא היה מצוי בריבונות מוכרת של מדינה או עם אחרים. ביו"ש לא הייתה מעולם ריבונות מוכרת של הירדנים וכמובן לא של הפלסטינים.
קיוויתי שהיוזמה הברוכה של סגנית השר תתקבל גם על שר החוץ עצמו, נתניהו, ושממשלת הליכוד תטען סוף־סוף במישור הבינלאומי את מה שמחייבות תפיסת העולם שלה והבטחותיה לבוחר. משרד החוץ עסק בקידום החוברת כדי לעמוד בלוח הזמנים שתוכנן, פרסום גלובלי בתחילת 2017. עד שראש הממשלה נכנס לתמונה וטרפד את היוזמה. שוב הוכח שנתניהו מסרב לטעון באופן פורמלי ומחייב מטעם המדינה, שרק לעם היהודי ולנציגתו ישראל יש זכות על ירושלים ויו"ש מתוקף המשפט הבינלאומי. וכאמור, נתניהו מסרב גם לאמץ פורמלית את דוח ועדת השופט לוי, שהגיעה בדיוק לאותה המסקנה.
בד בבד נוקט נתניהו טקטיקת הטעיה ברורה כדי להסוות את המהלכים המעשיים שלו. בנאומים שהוא נשא בשבועות האחרונים לרגל 50 שנות שחרור יו"ש, הוא שזר טיעונים בדבר הזכות של העם היהודי בירושלים וביו"ש. כך, למשל, דיבר בכנסת, בכנס של אוהדי ההתיישבות, כשניסה לייצב את עצמו רטורית כסמן ימני. בטכניקה הזו הוא מנסה להערים על בוחריו ולטשטש את העובדה שבתחום המעשים המדיניים והממשלתיים המחייבים, הוא עושה בדיוק את ההפך. הוא ממשיך דה־פקטו את מדיניות אוסלו.
האבסורד הכי גדול ניכר בירושלים. בעוד נתניהו קורע את הגרון באהבת ירושלים השלמה, דוח שפורסם השבוע חשף שוב כיצד הוא חונק גם את הבירה המאוחדת. למעלה מ־5,000 יחידות דיור בגילה, בהר חומה, ברמות ובפסגת זאב לא נבנות בהוראה ישירה של מנהיג הליכוד. ירושלים השלמה תקועה באשמת ראש הממשלה.
בד בבד, כפי שניתן להבחין מתוכנית קלקיליה, הוא ושר הביטחון שלו מנסים לקרוע חלקים נוספים משטחי C ולהעביר אותם לרשות, לחזק את הישות הפלסטינית העוינת ולהחליש את האחיזה היהודית. וברקע מתנשא נחשול חדש של איום, בדמות היוזמה האזורית המפורסמת. ברור מה יהיה בסופה - אנחנו נספק לממשל טראמפ המקרטע תמונות הישג מפוברקות, באדיבות נתניהו, באמצעות הענקת עוד חלקי ארץ ומתנות לאויבים שלנו.
לכן הגיע הזמן שאוהדי נתניהו יקיצו מתרדמת הקסם שהוא נסך עליהם ויכירו במציאות. הגיע הזמן שבקואליציה ובליכוד יתחילו לקדם ברצינות את דור המנהיגות הבא.
התרעות פיקוד העורף