איזה מזל שהמחנה הציוני קיים דיון חירום בכנסת מטעם השדולה לחיזוק העם היהודי. איפה היינו ללא דיון החירום החשוב הזה, מה היינו עושים? בסערה סביב מתווה הכותל, הדבר המייאש ביותר הוא השטחיות. מקסים מצד המחנה הציוני להיזכר ביהדות התפוצות לצורך התנצחות פוליטית, אבל הקשר עם יהדות התפוצות מוזנח כבר שנים. במקום לקחת אחריות אמיתית ולפעול לשינוי - גם הם רק מדשדשים בתרבות הספינים.

יהדות העולם לא מעניינת אותנו ביומיום, ולא משנה מאיזה צד של המפה. אין הסברה פנימית לגבי חשיבות הקשר היהודי, ואף פעם לא הייתה. בעולם הישן זכינו לסולידריות מובנת מאליה, בעיקר לאחר השואה, אבל העולם השתנה, ובישראל אין שום טיפוח של תחושת ״עם אחד״, מטרות משותפות או גורל משותף.

יוצא הדופן היחיד הוא פרויקט "תגלית", אבל מדובר ביוזמה פרטית שהשיגה קצת תמיכה פוליטית. מעבר לכך, בואו נודה: כשאי אפשר להשתמש בהם ככלי ניגוח, כולנו שוכחים את יהודי התפוצות. אנחנו לא עוסקים בהם, וזאת מסורת על־מפלגתית ארוכת שנים ולא המצאה של הממשלה הזו.



הביקורת על נתניהו בעניין מתווה הכותל ומונופול הגיור מוצדקת. הקרבת הקשר היהודי למען שימור הקואליציה היא פשע, אבל נתניהו אינו שונה מהשאר. הרי ההתבוללות מתגברת, ג׳יי. סטריט מתרחב, הדור הצעיר בקמפוסים נושם אנטי־ישראליות שמעוררת בו בושה ופחד, ולטובת ההזיה שהמצב הלא בריא הזה יביא ללחץ על ישראל ולמימוש חזון שתי המדינות, זה שנים אף אחד מהליברלים בישראל לא נחלץ לעזור לו.



שמאלה מהמחנה הציוני המצב גרוע בהרבה. במקרים רבים הליברליזם מתפרש כשנאת דתיים, זלזול במורשת ותיוג של כל נגיעה ביהדות כ"הדתה". במקביל, אותם ליברלים זועקים עד לב השמיים כשמתווה הכותל מוקפא, אבל ממתי הדת או הקשר היהודי מעניינים אותם בכלל?

מנגד נמצאים "פטריוטים" שמטיפים ליהודי ארצות הברית ש"מגיע להם" על שהצביעו להילרי האיומה במקום לטראמפוש מושיענו, ושאם משהו לא נראה להם - ש"יעלו ארצה וישפיעו בקלפי לגבי עתיד הכותל". מנופחי האגו מבטלים את תחושות היהודים הצעירים, שמה לעשות - מסרבים ליישר קו אוטומטי עם האידיאולוגיה הימנית האטומה. האם לא נכון לעצור לרגע ולהבין שגם אם יהודי ארצות הברית עושים את טעות חייהם, אם הם ימשיכו להתרחק מאיתנו, גם אנחנו נהיה בבעיה גדולה? נראה שהימין הגאה מעדיף חכמולוגיה על חוכמה.

נוח להאשים את החרדים על סחטנותם, אבל הם לא האשמים היחידים. אם אף אחד לא יודע לשים להם גבול, למה שיפסיקו? תאוות השלטון מוחקת את חשיבות אחדות העם, ולא רק אצל נתניהו והליכוד.

דמיינו מצב שבו נתניהו היה אומר: לא יקום ולא יהיה, הקשר היהודי חשוב לי יותר מראשות הממשלה, ולכן אם לא יעבור מתווה הכותל, נלך לבחירות. ודמיינו שבעקבותיו היו נעמדים לפיד ובנט וכל המתקוטטים על ראשות מפלגת העבודה ומצהירים פה אחד: גם אם אנחנו נזכה בבחירות, נעביר את מתווה הכותל, וגם אנחנו לא ניכנע לדרישת המפלגות החרדיות. רק אז אפשר היה להתחיל לדבר על משהו אמיתי שכל אחד מהמנהיגים המופלאים הללו עשה עבור הקשר החשוב עם יהדות התפוצות.