קרה פה משהו השבוע. אולי לא תהיה לו משמעות לטווח הארוך, אבל הוא ייזכר בדברי הימים כנקודת המפנה ביחס הלעומתי שהקצונה הבכירה בצה"ל - בהווה ובדימוס - מנהלת עם החברה הישראלית. ארגון השמאל "מפקדים למען ביטחון ישראל", שהוקם ערב הבחירות האחרונות ושעד כה מסרב לחשוף את מקורות המימון שלו, הוציא הודעה ובה הביע התנגדותו ליוזמת חקיקה אמריקאית הנידונה כיום בשני בתי הקונגרס ונתמכת בידי רוב גדול בשתי המפלגות הגדולות.

הצעת החוק, שגם ממשלת ישראל תומכת בה בהתלהבות, נקראת "טיילור פורס" על שם הקצין האמריקאי שנרצח בתל אביב במרץ 2016. ההצעה, שנוסחה בידי הסנטור לינדזי גרהאם, מתנה את המשך המימון האמריקאי לרשות הפלסטינית בביטול העברת התשלומים מהרשות למחבלים ולמשפחותיהם.



כיום ארה"ב מעבירה לרשות למעלה מחצי מיליארד דולר בשנה. תשלומי הרשות למחבלים בשנה שעברה עמדו על 300 מיליון דולר, 8% מתקציבה השנתי. שכר המחבלים והקצבאות למשפחותיהם - העולה ככל שנרצחים יותר יהודים בפיגוע - עולה על השכר הממוצע ברשות.

בעקבות הצעד האמריקאי הוגשה בחודש שעבר לכנסת הצעת החוק "קיזוז כספים לרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור". ההצעה זוכה לתמיכה מכל סיעות הכנסת, למעט מרצ והרשימה המשותפת.

על אף התמיכה האדירה שזוכות לה שתי יוזמות החקיקה, החליט הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" לפרסם בשבוע שעבר גילוי דעת ובו הביעו חבריו את התנגדותם להצעת החוק, בטענה שהפסקת המימון האמריקאי לרשות תפגע בביטחון ישראל.

לדבריהם, נקיטת צעדים נגד הרשות בעוון תמיכתה הכספית במחבלים ומתן תמריצים על ידה לביצוע פיגועים, תפגע במוטיבציה של הרשות לשתף פעולה עם ישראל בלחימה נגד הטרור. הבנתם? אם לא, לא נורא. חברי הארגון יודעים מה טוב לביטחון ישראל. הרי הם קצינים בכירים בדימוס.

כאשר פרסמו יו"ר הארגון אמנון רשף וחבריו את גילוי הדעת השערורייתי, סביר שהם העריכו כי בקשתם תעבור בשקט ותצליח לעצור את מלאכת החקיקה בוושינגטון, דבר שיגרור גם את הפסקת החקיקה המקבילה בירושלים. הרי עד כה כך היה.

לאורך 24 השנים האחרונות, מאז חיבקו האמריקאים את יאסר ערפאת בתחילת תהליך אוסלו, ניסו חברי קונגרס פרו־ישראלים להפסיק את המימון האמריקאי לרשות, משום שזו נוקטת פעולות גלויות להסתה לטרור, לעידודו ולמימונו. בכל פעם שיוזמה כזאת התחילה לקרום עור וגידים, הגיעו לגבעת הקפיטול קצין בכיר או משלחת קצינים בדימוס והזהירו כי אם תאושר החקיקה, היא תסכן את ישראל.

עד השבוע הם הצליחו בכך. עד השבוע דאגו הקצינים שערפאת וממשיך דרכו אבו מאזן לא ישלמו מחיר על פועלם למען פעולות טרור נגד ישראל. חברי הקונגרס, הרוצים בטובת ישראל, הסכימו עם הקצינים הבכירים - מתוך יראה אך באי־רצון - והמשיכו להעביר את הכספים לרשות.

הפעילות הזאת הביאה למצב שלא פעם ולא פעמיים מצאו את עצמן ממשלות ישראל נטולות יכולת לנהל את מדיניות החוץ בוושינגטון בכל הקשור בטיפול ברשות. הרי ראשי המדינה הם "פוליטיקאים", בעוד רשף וחבריו הם "אנשי מקצוע".


צעד אחד רחוק מדי


אבל, כאמור, השבוע קרה משהו חדש. לראשונה הופרכה טענת המפקדים הבכירים כי בזכות הדרגות שהוענקו להם הם יודעים מה טוב לישראל מאשר הממשלה - דווקא על ידי קצינים אחרים. ביוזמת תת־אלוף (במיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים לשעבר, התארגנה קבוצת בכירים לשעבר ממערכת הביטחון שדעותיהם חוצות את המתרס הפוליטי.

ראש השב"כ לשעבר ח"כ יעקב פרי וראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין המזוהים עם השמאל חברו לשר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון ואל האלוף (במיל') גרשון הכהן מימין. הצטרפו אליהם האלופים בדימוס ח"כ אייל בן ראובן, אלעזר שטרן, עוזי דיין, יעקב אבן, יעקב לפידות ואפרים לאור, וגם תת־אלוף לשעבר עודד טירה ובכיר המוסד לשעבר פרופ' עוזי ארד. חברי הקבוצה הביעו את תמיכתם בהצעת החוק "טיילור פורס". הם פרסמו טור בעיתון "ג'רוזלם פוסט" ובו הפריכו את כל טענותיהם של רשף וחבר מרעיו.

דבר מעשיה של הקבוצה של קופרווסר נודע במהירות בגבעת הקפיטול. כפי שקיוו, הבעת תמיכתם בהצעת החוק נטרלה את אפקט הודעת "מפקדים למען ביטחון ישראל" נגדה. אנשים בקבוצה מסבירים כי אין מדובר במעשה בעל משמעות מעבר למקרה הספציפי. זה לא שכעת נסתם הגולל מעל הפוליטיזציה של צה"ל, פשוט הפעם הלכו רשף וחבריו צעד אחד רחוק מדי.

אבל אולי בכל זאת משהו כן קרה. חלק מהשינוי, ללא ספק, נעוץ בהחלפת הממשל. ממשל אובמה פעל במרץ לחסום כל יוזמת קונגרס לצמצם או לעצור את הזרמת הכספים לרשות, ודאג להגדיל את הסכומים שהועברו מדי שנה באופן חד.

פקידי הממשל הקודם חברו לקציני צה"ל בדימוס - הבולט בהם היה האלוף גדי שמני - כדי להציג פנים ישראליות ביטחוניסטיות. נוכחות שמני וחבריו בצוות יועץ הביטחון של מזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי נועדה לצמצם ואף לנטרל את הלגיטימציה של ממשלת ישראל להתנגד למהלכיו של אובמה, שהרי להבדיל מנתניהו "הפוליטיקאי", מדובר באנשי ביטחון מקצועיים ועל כן דעתם בלתי ניתנת לערעור.

כיום אין המצב כך. בשבוע שעבר נפגשו ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, נציגי הנשיא דונלד טראמפ, עם אבו מאזן ברמאללה. הם חזרו על הדרישה שהשמיע טראמפ באוזני אבו מאזן כשנפגשו בבית לחם בחודש שעבר, ולפיה על הרשות להפסיק את התשלומים למחבלים ולבני משפחותיהם. לא רק שאבו מאזן סירב לדרישה, אלא הוא תקף את יועציו הבכירים של טראמפ והאשים כי הם בכלל סוכנים ישראלים. לא זו בלבד, הוא גם נוקט צעד קיצוני - החרמת דיוויד פרידמן, שגרירו של טראמפ לישראל - משום שאינו אוהב את דעותיו הפרו־ישראליות.

במצב הזה, שבו אבו מאזן גם עולב בטראמפ ובאנשיו וגם דורש מהם להמשיך לממנו - הרצון הטוב של האמריקאים הולך ואוזל. בהינתן מצב שהממשל לא דוחף את הקונגרס להמשיך את הזרמת הכספים, וממשלת ישראל תומכת בהפסקת המימון מאמריקה, נותרו רק המפקדים בדימוס שיפעלו כשדולה למען הרשות הפלסטינית. על כן נקראו רשף וקציניו לדגל (של הרשות). אבל ללא גיבוי של הממשל, הם כבר לא חזקים כפי שהיו מקודם.

עד כה גם קצינים בשירות פעיל וגם קצינים בדימוס נהנו מהרוח הגבית של האמריקאים כאשר פעלו למען הרשות. כיום משהרוח הזאת איננה נושבת עוד, ייתכן שלכל הפחות תפחת תדירות הפעילות הפוליטית מסוג זה.

הירתמות המפקדים בדימוס להתנגד לשתדלנות של רשף ושל חבריו נגד הצעת החוק "טיילור פורס" לא הייתה חלק מהתארגנות רשמית. אין להם משרדים, תורמים אלמונים או כוונה להתמסד - הם פשוט הבינו שאנשי הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" הגזימו. אין להניח כי כל אימת שרשף ודומיו ייצאו לשמור על הרשות יתנגדו להם ידלין, שטרן, פרי ואחרים. עם זאת, הם הרסו את היכולת של רשף ואנשיו להגיד כי בזכות הדרגות הם יודעים טוב מכולם.

עכשיו, כשזה נעלם, יש יסוד לקוות כי החל תהליך ההתפוררות של הצבא הפוליטי של השמאל.

tguvot@maariv.co.il