האם יש תועלת כלשהי בקריאה לשרי הליכוד להתעשת ולקום מול המשבר הגדול, אולי ההיסטורי, עם יהדות ארצות הברית והתפוצות ונגד הכפייה החרדית המתנחשלת, באדיבות נתניהו; להתגבר על חרדותיהם ונאמנותם המוּלֶדֶת לשליטם - ולמרות מזג האוויר הלוהט והלח, להעז ולומר לרה"מם: "נמאסת! עד כאן"?

קריאה למי? שואל כתבנו המחשב את קצו (וקֵיצו) לפנים. ליריב לוין, השוטר הרע של נתניהו, שמהדהד את דברי המאסטר, גם כשהם מתהפכים מהפוּך להפוּך? האם לא לוין הוא שאמר בהתנשאות, לאחר הודעת רה"מו על ביטול מתווה הכותל, שיהודי ארצות הברית חיים שם ולא יקבעו לנו הלכות כאן? לוין בונה קריירה צנועה על נאמנות אבסולוטית למנהיגו ושנאה לשמאל המיתולוגי - שמאל, לגביו, הוא כל מי שמבקר את מדיניות רה"מ ו/או פועל נגדה, ובעיקר בג"ץ.

וגם לא חיים כץ, השר הנחקר התורן, ולא המירירגב, צרת התרבות, ולא אקוניס הנפוחון, לוחם החלל, המייצר ג'ינגלים פטריוטיים בכיכובו לשימוש "גב האומה"; ולא צחי הנגבי, שהסתמרטט ללא תקנה מאז ירד מגגות ימית. ואם יישמע קולם של שרי הליכוד במיל' משה יעלון, גדעון סער, סילבן שלום ובני בגין, שעזבו או הועזבו, דבריהם לא יעלו ולא יורידו.



אז מי נשאר להגן עלינו ממתווה ההשתלטות הסחטנית של החרדים, בעלי החֲזָקָה מטעם עצמם על הכותל ועל היהדות האמיתית, שאינה כוללת שיקוצים רפורמיים, קונסרבטיביים או נשיים - מדרעי, הנחקר שוב בחשדות פליליים, דרך ליצמן המתנשא והמזיק לרפואה הציבורית (משבר הדסה) ועד גפני, השועל הוותיק, שמצליח להישאר בכרם ולגנוב את הענבים? מי יקום להתנגד למתווה השעבוד שמכין לכולנו הביבי שמקנן בתוככי רה"מ, כנקמה על התקשורת שהפכה אותו לחשוד הטפלון הלאומי וכמי שנחוש לשמור על כיסאו למען עמישראל ושרה?


מאז שביבי כמעט בעט את כץ, הוא לא מעז לצייץ


מי משארית שרי הליכוד ייחלץ מהמלכוד הכובל של נתניהו, שמחד מיישב את מזרח ירושלים ומאידך מונע את חקיקת הבית היהודי המקשה על חלוקת ירושלים; שמחד מבטל את מתווה הכותל ומאידך דוחה את חוק הגיור? האם כולכם בֶּנֶטים? האם יתקומם ישראל כץ? מאז שהביבי כמעט בעט אותו מהממשלה ובהשפלה גדולה, בשל אי־כניעתו לחרדים (פרשת העבודה ברכבת בשבתות) וביטל את הצעתו להקמת אי ונמל בעזה, הוא אינו מעז לצייץ. איך אישרת, כץ, את ביטול מתווה הכותל בלי שרעדו ידיך? וד"ר שטייניץ, היחיד מהליכוד שהתנגד לדרישת רה"מ לבטל את המתווה, מדוע אינך ממשיך במאבק צודק זה, ברמת ההתמסרות שגילית כשנאבקת על מתווה הגז? ואתה, גלעד ארדן, לפני ואחרי חרפתך בעניין תאגיד השידור? ואת, גילה גמליאל, שמצניעה את הקומון־סנס הצנוע שלך? ואתה, זאב אלקין, שלמרות הכיפה שלראשך, יודע בדיוק להיכן תוביל הכניעה המשפילה לחרדים?

אף אחד לא קם להצילנו מהכיבוש הדתו־חרדי. הם לא יעזו לצייץ נגד רהמ"ם, שלא סופר אותם בכלל. הם מכילים את קומבינת ההישרדות הביבאית - לקנות את נאמנות החרדים כדי לצבור כוח נגד בנט־שקד, המאיימים עליו בחיוכים מתוקים ובחוצפה של גרופיס־לשעבר, וכבר חטפו ממנו, כנראה, את המנטור שלו, אדלסון.

לא. אל תסמכו על השרים האלה, נבחרי ונבערי העם, שיעשו משהו אמיץ. בהפוכָה, גם הביבי לא סומך עליהם - והוא יודע למה.