פרס עם כוכבית: צייצני הימין ובכייניו העבירו את השבוע בקיטורים על התשקורת שלא מסקרת את ביקור ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי כיאה לביקור ההיסטורי ורב החשיבות שהוא. ככל שגוברת מוטת השליטה של הימין בתקשורת, כך גוברים גם הנהי והבכי של דברניו. אכלו להם, שתו להם ולא סיקרו אותם. עוד מזימה של הסמולנים: להסתיר מהציבור את ביקורו של המנהיג ההודי! כאילו שאפשר היום להסתיר משהו מהציבור. מדובר, כמובן, בשטויות. הביקור קיבל את הכותרות שלו ואת הסיקור הראוי שהגיע לו כדין. גם אם ראש הממשלה הייתה זהבה גלאון, זה היה הסיקור. כותרת ראשית אחת בפתיחה, ואחר כך סיקור שוטף, ענייני ואוהד (כך בדיוק היה).
זו ההזדמנות לסכם את הביקור גם כאן: אכן, היסטורי. אכן, רב חשיבות. השוק ההודי, ושוקי המזרח בכלל, חיוניים להמשך הפריחה של ישראל. ראש הממשלה נתניהו ראוי לכל המחמאות על ניווטו מזרחה. זו הבלטה שלו, הוא מבין בה ומאמין בה ומספק את הסחורה. אני לא זוכר איפה קראתי השבוע את השוואתו של נתניהו למעמד שאליו הגיע שמעון פרס, כאלדר סטייטסמן האזורי, האיש שכולם מחלים את פניו ועולים אליו לרגל. נתניהו הוא לא פרס. חסרים לו שני ממדים כדי להיות פרס: החתירה האמיתית לפיוס עם שכנינו, גם כשזה נראה רחוק ובלתי אפשרי (החתירה לשלום זולה, אין לה מחיר), וההכרה בחשיבות הברית האסטרטגית עם ארה"ב (לא רק מול טראמפ, אלא גם מול אובמה). אבל אין להתעלם גם ממחצית הכוס המלאה. נתפשר על זה שנתניהו הוא פרס עם כוכבית.
הטור המלא במעריב סופהשבוע