כרמל לא אשם, אשם מי ששלח אותו לדאוג לאינטרס הישראלי באונסק"ו ובארגון ה־OECD – רה"מ בנימין נתניהו ושר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, שרצה לפנות מקום בכנסת לחבר מפלגתו. כרמל הוא פוליטיקאי מקומי בעיר רמת גן (הפסיד בבחירות לראשות העירייה), יזם פעיל מאוד בפרויקטים של "פינוי בינוי" בשכונת סלמה ג' בעיר. אלו אינם כישורים הנדרשים מדיפלומט בשני מוקדים שאמורים להיות חשובים להסברה הישראלית. עד כמה רה"מ ושר החוץ נתניהו מעריך את אונסק"ו, הבנו מהחלטתו אתמול לקצץ עוד מיליון שקל מהתמיכה בארגון (בסה"כ הוקצה סכום של 11 מיליון שקל, לפני הקיצוצים, בעקבות החלטות שלא אהבו כאן), וכעת יש בקופה כ־700 אלף שקלים להביע תרעומת על ההחלטה הבאה.
אפשר להבין את הכעס, אבל אי אפשר להבין איך הממונה הישיר על השגריר לא מחזיר אותו הביתה ואומר לו: חלטוריסטים יש לי מספיק כאן, אני מוקף בהם. דיפלומטיה זה מקצוע שדורש גם כישרון מולד, ובעיקר ידע נרכש באמצעות ניסיון. לשלוח את כרמל לאירופה ולקוות שילמד שם את המקצוע, זו שערורייה שמסבירה בדיוק את מצבה של ישראל ביבשת אירופה. כשהנציג שלך מתיימר לעשות סטנד־אפ קומדי, אבל מייצר סיט־דאון־טרג'די באמצעות הסתימה בביוב שבמעונו, המסר ברור – ישראל שלחה מתחזה לדיפלומט. את התוצאה ראינו ושמענו כולנו.
אולי לאחר שכרמל יסיים את התפקיד בשנה הבאה, ימנה רה"מ ושר החוץ נתניהו את הקריין של הפרסומת: שלום כאן יוסי, טכנאי מדיחי כלים 22 שנה. חובה עלינו לנקות את מדיח הכלים פעם בחודש. כי אנחנו הרי אומת הסטארט־אפ. אירופה מצפה מאיתנו להתחדש בתכיפות, אז תנו ליוסי, טכנאי מדיחי הכלים, לחלטר קצת בפריז. למה רק לכרמל מגיע?
התרעות פיקוד העורף