ועוד לא דיברנו על סיפור בזק, ששייך בכלל לרשות לניירות ערך, אבל מתכתב עם חלק מגיבורי הפרשות האחרות, והוגדר אף הוא כפרשיית שחיתות חמורה ביותר. נכון לעכשיו, כבר ברור ששלמה (מומו) פילבר, המקורב האולטימטיבי של ראש הממשלה וזרועו האסטרטגית הארוכה בשוק התקשורת, כבר לא יחזור לתפקידו. ראש הממשלה, כמובן, לא ידע דבר על מעשיו של פילבר. הוא בקושי מכיר אותו.
נתמקד בצוללות: גם עכשיו, רב הנסתר על הגלוי בפרשה הזאת. שניים מגיבוריה עצורים עדיין: מיקי גנור ואבריאל בר־יוסף. שניים חופשיים, כרגע: מפקד חיל הים לשעבר האלוף במילואים אליעזר (צ’ייני) מרום, ובן דודו ושותף סודו של ראש הממשלה, עו”ד דוד שמרון, שיצא בכלל לחופשה באמריקה. אני, במקום שניהם, לא הייתי ישן בשקט בלילה. שלא לדבר על ראש הממשלה נתניהו, המשייט באירופה, וסיפר לכתבים במטוסו שישן בדרך לפריז על הרצפה במטוס.
יודגש שוב: נתניהו לא מוגדר חשוד בפרשה הזאת עדיין, וכל תופרי החליפות מקדימים את זמנם. מצד שני, ברגע שמתחיל מו”מ מתקדם עם עד מדינה, מתפתח מירוץ עדי מדינה פוטנציאליים. לפרשה הזאת יש פוטנציאל צמיחה מרשים, לכל הכיוונים, וכדאי שאף אחד מהמעורבים וגם מאלה שעדיין אינם מעורבים, לא יהיה רגוע. כפי שנכתב כאן בעבר, מבחינת ראש הממשלה לא יהיה צריך להוכיח שקיבל שלמונים מעיסקאות טיסנקרופ השונות. מספיק יהיה להוכיח שידע על מעורבות עו”ד שמרון מול הגרמנים. זה יהיה ניגוד עניינים חריף שיוליד כתב אישום. אנחנו עוד לא שם, אבל זה לא אומר שלא נגיע לשם מתישהו.