עצם העובדה שנתניהו הפך את "ההנחיה" לאירוע מנהיגותי, כפי שהוא אוהב לעשות, העלתה את המגנומטרים לגובה אליו עלו. מרגע שזו הנחיה שלטונית ישירה, זו מטרת דמות של כל מוסלמי באשר הוא. מנהיג זחוח פחות, מכור פחות לפוזת המנהיגות החלולה שלו, היה אומר למפכ"ל, שיגיד לניצב יורם הלוי, לפתור את בעיית הבטיחות על הר הבית. נקודה. אם המשטרה הייתה מציבה מגנומטרים בלי אותה "הנחיה" פומפוזית, יכול להיות שזה היה עובר בשקט. אם זה לא היה עובר בשקט, אז המשטרה הייתה יכולה לחזור בה ולמצוא פתרון מבצעי אחר, ושום דבר לא היה קורה. זה לא היה הופך לסיפור קבינטי, לוויכוח על ריבונות, על מנהיגות, על היסטוריה ואלוהים נגד אללה.
נתניהו לא לומד לקח. כך בדיוק הוא החליט "להוריד" את חאלד משעל על אדמת ירדן. כך בדיוק הוא החליט לפתוח את מנהרת הכותל. כך בדיוק הוא לא הקדיש תשומת לב למשט המרמרה, למרות שהוזהר, ולא קיים לקראתו שום דיון או היערכות, ולא שעה להפצרות לא לצאת לחו"ל בטרם הגעת המרמרה. גם אחרי שפתח את מנהרת הכותל, אגב, הוא יצא לחו"ל. וכך בדיוק הוא הכין את הקבינט לאיום המנהרות. זוהי דרכו של נתניהו, זו גם דרכו של הימין. התרברבות, במקום מעשים שקטים בשטח.
אין לי ספק שאם נתניהו היה ניצב שם ב-1948 במקום דוד בן-גוריון, הוא לא היה מכריז על הקמת המדינה. הצעת החלוקה של האו"ם, הוא היה מצהיר בפומפוזיות, היא פגיעה בריבונות של העם היהודי על מולדתו, זו הצעה מעליבה, אלה גבולות שאינם בני הגנה, אנו דורשים הצעה טובה יותר. הוא היה מדבר, ציפי חוטובלי וחבריה היו מוחאים כפיים, והמדינה לא הייתה קמה.
התרעות פיקוד העורף