ירדן הייתה אמורה לשחרר את המאבטח, הנהנה מחסינות דיפלומטית, בכל מקרה. ירדן שחררה את המאבטח. "המלך הירדני", אומרים שרים בקבינט, "היה איתנו מאה אחוז. בשום רגע המאבטח לא היה בן ערובה. לכל אורך הדרך היה ברור שהוא יוחזר לישראל ושירדן תכבד את הדין הבינלאומי ואת כללי הפרוטוקול". במקרים כאלה, מי שאחראית על בדיקת האירוע, ואם יש צורך גם על חקירה והגשת כתב אישום, היא המדינה־האם. כלומר ישראל. המלך עבדאללה, שנלחם על יציבות שלטונו מדי יום מחדש, הלך על פי הכללים. אף שזה היה מאוד קשה, במצב שנוצר, עם אלפי מפגינים אסלאמיסטים סביב השגרירות ודעת קהל אנטי־ישראלית רותחת, כולל משפחת ההרוג וכולל משפחת הרופא בעל הדירה, שנורה למוות אף הוא על אף שלא היה שייך לאירוע. עכשיו היה תורה של ישראל להיות דיסקרטית ואחראית. ואז בא נתניהו.