אבל זה לא התחיל בסיבובים האלה. ההיסטוריה של הרו ונתניהו מתחילה קודם. הרבה קודם. שנת 2006, נתניהו ראש אופוזיציה, התקציב העומד לרשותו מטעם המדינה מוגבל. הלשכה קטנה, העוזרים מעטים, השכר מצומצם. הרו, צעיר ג'ינג'י, דיסקרטי ונעים הליכות ממוצא אמריקאי, היה אז מנכ"ל אגודת "ידידי הליכוד בארה"ב" (American friends of Likud). כפי שנחשף בזמנו ב"מעריב", ידידי הליכוד בארה"ב הפכו, תחת הרו, בעיקר לידידיו של נתניהו. הוא שילם את שכרה של אודליה כרמון, שנשכרה אז בידי נתניהו כדי לשקם ולפתח את רשימת הקשרים והתורמים שלו ברחבי העולם, והוא מימן עוד מערכת מסועפת של פינוקים למשפחת נתניהו. טיסות, חשבונות בבתי מלון וכו'. כל מה שהמדינה לא נותנת לראש אופוזיציה, נתן הרו. על פי החשד, כמובן.
ובכן, מתברר שהוא לא כזה גבולי. הרו מחזיק מפתחות ללא מעט תיקים. הוא זה שהיה בתוך החדר במפגשים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. הוא זה שהקליט את השיחות. הוא זה שיודע, אם יש מה לדעת, מה נתניהו עשה כדי לקדם את "סחר הסוסים" שקיים עם מוזס. הרו גם יודע מצוין על טובות ההנאה, שהיו או לא היו, בכל הקשור ל"ידידי הליכוד" ואולי גם במערכות היחסים של נתניהו עם מיטיביו העשירים השונים.
התיק נגד הרו מוצק. הוא התמצק עוד יותר בחיקור דין שנעשה לאחרונה בארה"ב. הרו יודע שכתב האישום שממתין לו, ישגר אותו לכמה שנים בכלא. הרו לא רוצה לשבת כמה שנים בכלא. עכשיו, ינסה לפדות את עצמו. הסחורה היחידה שהוא יודע לספק היא נתניהו. אם יש מה לספק, יש להניח שיסופק. אם אין, הרו יישפט במלוא חומרת הדין.
דומה שבשבועות האחרונים חקירות נתניהו עוברות משלב הדשדוש המנונמם, להאצה כוללת. יכול להיות שמשהו זז גם אצל המדשדש הראשי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. היום תיחקר פעם נוספת הגברת שרה נתניהו, בתיק המעונות. כתב האישום המתגבש נגדה אינו בעבירות חמורות במיוחד. התיק פשוט, אולי אפילו בסיסי. אבל גם במקרה הזה, יש אפשרות שדרוג. קוראים לה עזרא סיידוף. גם מצבו של סיידוף לא מעודד, בלשון המעטה. גם לו, יש מה למכור. גם לו, יש מה להפסיד. השאלה היא אם יש מי שירצה לקנות. השעון מתקתק. אפילו הלו"ז המרווח והגמיש של היועמ"ש, ייגמר בסוף. סיידוף יודע את זה.
התרעות פיקוד העורף