סימני שאלה: התנהלות מערכת הביטחון לא מצביעה על רצון אמיתי לבצע בדק בית

על רקע פרשת הצוללות מתרבות השאלות סביב פרשיות אחרות בתחום הרכש והייצוא הביטחוני, החל ברכישת מטוסי אימון איטלקיים וכלה במכרזים לשירותי אחסון מידע

יוסי מלמן צילום: ללא
מטוס האימונים האיטלקי
מטוס האימונים האיטלקי | צילום: אורן רוזן, ויקיפדיה
3
גלריה

עם או בלי מידע מגנור צריכים בצה"ל ובמשרד הביטחון לעשות בדק בית ולנפק הסברים על כמה עסקאות ענק, תמוהות משהו, שדווחו בין השאר גם במדור זה. הגדולה שבהן היא עסקה מ־2012 - רכישת 50 מטוסי אימון M־346 (נקראים בחיל האוויר "לביא") מהתאגיד האיטלקי ליאונרדו־פינמכניקה.

עלות הרכישה, שהסתיימה רק לאחרונה, כמיליארד דולר. לצד ההצעה מאיטליה הייתה הצעה מקוריאה הדרומית. היו אף בחיל האוויר מי שטענו כי מטוס האימון הדרום קוריאני עולה על האיטלקי. וזאת על רקע העובדה שבשנים האחרונות התרסקו כמה מהמטוסים האיטלקיים בגלל ליקויים שנתגלו בהם.

מערכות של אלביט. צילום: צחי בן עמי
מערכות של אלביט. צילום: צחי בן עמי | מערכות של אלביט. צילום: צחי בן עמי

צה"ל מצוי זה כמה שנים במגמה מואצת של הפרטת שירותים ואספקת ציוד. גם בעניין הספינות שחיל הים רוכש מגרמניה עמדה על הפרק האפשרות שחיל הים יפריט את תחזוקתם. לטענת דוד שמרון, עורך דינו של גנור, זו הסיבה לכך שהוא קיים פגישות ושיחות בעניין עם מזכ"ל ההסתדרות ועם גורמים אחרים. שמרון, שממשיך לדבוק בטענה כי לא עשה שום מעשה פלילי ומכחיש בתוקף את טענות גנור כי היה אמור להיות שותפו ולא רק עורך דינו, אמר לי בכמה הזדמנויות כי ראה מכתב ששלח אלוף משנה בחיל הים לטיסנקרופ, עם הרעיון שהמספנות, ולא חיל הים, יתחזקו את הספינות בנמל חיפה.

לאחרונה נודע לי על מהלך תמוה נוסף של צה"ל ומנה"ר (מינהל הרכש) בהתקשרות שלו עם שתי חברות אמריקאיות לאספקת שירותים לאחסון מידע (STORAGE). לפני כעשור ניהלו שני חוקרי המלמ"ב (אחד מהם, דורון טמיר, פרש מאז לגמלאות) חקירה לחשדות לשחיתות של בכירים במשרד. נבדקו חשדות שהבכירים הטו מכרזים שפרסם המשרד בארה"ב לרכישת ציוד ביטחוני בשווי יותר מ־100 מיליון דולר, והדליפו מידע לחברות שהן חפצו ביקרן, כדי שאלה יזכו בחוזים.

זה די נדיר שבתחום ההייטק, שמתפתח ומשתנה כמעט מדי יום, מפרסמים מכרז רכש לפרק זמן כה ארוך. וכך בפועל, בשל החדשנות, רוכשים בצה"ל מאותם ספקים שזכו במכרז עוד מוצרים, שירותים ותוכנות, בלי מכרז. תופעה ששווה להערכת מומחים עוד 10־15 מיליון דולר נוספים לכל שנה לכל חברה.

ממשרד הביטחון נמסר: "בניגוד לנטען, תקופת ההתקשרות עם שתי החברות אינה חריגה ביחס למכרזים עתירי טכנולוגיה אחרים, בארץ ובעולם. משפחות המוצרים מתעדכנות לאורך תקופת ההתקשרות, כך שבמהלך התקופה צה"ל ממשיך לקבל את הפתרונות המתקדמים ביותר.

"צה"ל ומשרד הביטחון עובדים מול החברות עצמן. שאלות לגבי יועצים יש להפנות לחברות. המכרז מנוהל במשלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב, שמסתייעת כמו בכל מכרז אחר בגורמי צה"ל ומינהל הרכש. מדובר במכרז מוביל (מכרז מחירים). הרכש מתבצע בהתאם לצורכי צה"ל, בהיקף של מיליוני דולרים בשנה".

גידף והושפל. יורם שפטל וגדי איזנקוט, צילום: פלאש 90
גידף והושפל. יורם שפטל וגדי איזנקוט, צילום: פלאש 90 | גידף והושפל. יורם שפטל וגדי איזנקוט, צילום: פלאש 90

הרמטכ"ל מעוניין מאוד להסיר את הסיפור מסדר היום הציבורי־צה"לי והאישי שלו, אך במחיר שבו הוא לא ייאלץ לוותר על עקרונותיו. אפשר כבר עתה להעריך שהוא מצליח ביעד שקבע לעצמו. המשפחה ויועציה הפכו את המקרה הפרטי שלהם למשפט פוליטי מהדהד, ובסופו של דבר הם מוצאים עצמם במצב שעליהם להוריד את דגליהם ולהתקפל כשזנבם בין הרגליים.

תגיות:
יורם שפטל
/
מערכת הביטחון
/
פרשת הצוללות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף