הצהרה בשבועה: הסיפור שמופיע בעמודים אלו הוא פרי דמיונו החולני של כותב המדור ולא קרה במציאות.

1 באחד מימי השבוע שעבר כינס ראש הממשלה בחדר הישיבות בירושלים כמה ממקורביו לאירוע שהוגדר סודי ביותר. בין השאר נכחו סביב השולחן שרה ויאיר נתניהו, ראש המוסד יוסי כהן, העיתונאים שמעון ריקלין ואראל סג"ל, עירית לינור וגלית דיסטל, בני ציפר ומאיר עוזיאל, דרור אידר וחיים שיין, עורכי הדין יורם שפטל, יוסי כהן ויצחק מולכו, שני אנשי עסקים ידועים, בעל הוצאת ספרים מוכר, איש יחסי ציבור פופולרי, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, השר לענייני שום דבר צחי הנגבי, שר התקשורת איוב קרא, שרת התרבות והספורט מירי רגב, וחברי הכנסת דוד אמסלם ונאוה בוקר.

ניכר היה בראש הממשלה שהוא נרגש. "מכובדי, אתם יודעים שימים קשים עוברים עלי ועל בני משפחתי. גורמים עוינים, פוליטיים ותקשורתיים מקומיים, בעזרת גורמי חוץ עוינים, מנסים בכל דרך אפשרית להפיל ולהפליל אותי ואת משפחתי בצורה מלוכלכת, שכוללת המצאת האשמות דמיוניות שאין להן כל בסיס במציאות. הגורמים העוינים חברו יחד, ומטרתם האחת והיחידה היא לפגוע ברעייתי, בבני ובי.



"המטרה העיקרית של אותם גורמים היא לפגוע במדינתנו, בהישגים הרבים שאליהם הגיעה בימי כהונתי כראש ממשלה, ועלינו לעצור את המנוולים הללו בטרם יגרמו נזק בלתי הפיך לעולם היהודי, למדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ולירושלים בירתנו המאוחדת הנצחית סלע קיומנו.

"אני רוצה לבשר לכם שבתקופה האחרונה הצלחתי במעט הזמן הפנוי שהיה לי לכתוב ספר נוסף שיעסוק במבצעים מדהימים ובפעילות חשאית שלא תיאמן, שכוונה נגד גורמי טרור וגורמים אנטישמיים, שניסו ועדיין מנסים לחסל את מדינת ישראל ולפגוע במוסדותיה. זימנתי אתכם כדי  שתוכלו לקרוא קטע קטן מתוך הספר, שיאפשר לכם להבין באילו סכנות נמצאת מדינת ישראל ואילו סיכונים לוקחים בחורינו המצוינים כדי לפגוע ולסכל את מזימות אויבינו האכזריים מבית ומחוץ.

"אתם מוזמנים לשתות משהו ולקרוא את הדפים שיועברו אליכם, ולאחר מכן אנחה אתכם כיצד אני מצפה מכם לפעול נגד חורשי רעתנו. יאיר, חלק בבקשה את הקטע מהספר לנוכחים, תודה".

***

פרק מהספר החדש של ראש הממשלה, ששמו "המנהיג": 

לאט־לאט החלו להגיע לבניין המשרדים העתיק רכבי שטח ארבע על ארבע שחורים, שאת חלונותיהם כיסו וילונות כהים ולא היה אפשר לראות מי נמצא בתוך המכונית. חדי עין יכלו להבחין שמסביב לבניין עמדו לובשי שחורים שבקושי נראו בשל העובדה שהרחוב הקטן לא היה מואר ופנסי הרחוב היו כבויים. המכוניות גלשו ועצרו לרגע לפני שער אוטומטי מברזל, שנפתח לאחר שאחד מלובשי השחורים ניגש לחלונו של הנהג וסקר את הנוכחים ברכב. בעקבות לחיצה על כפתור השלט, השער נפתח והמכונית נכנסה למתחם הבניין.

אנשי אגף "קשת" של המוסד לתפקידים מיוחדים תצפתו חודשים ארוכים על הבניין מגג של בית נטוש והרוס באמצעות מכשור משוכלל שכלל ציוד צילום והאזנה ממרחק. כל פיפס שנפלט מפי אחד מאנשי האבטחה או בעת בדיקת הרכבים היה חשוב ושודר אוטומטית לרכב עבודה משוכלל שחנה כמה מאות מטרים מהמקום, ושימש כמעבדת ריגול משוכללת שעסקה בזיהוי קולות, פנים ורכבים, וניתחה כל נתון שהגיע מכיוון הבית המתוצפת.

שלוש חוליות של אנשי יחידת "כידון" שהשתייכו לאגף "קיסריה" במוסד היו בכוננות פעולה בתוך מערכת הביוב שמתחת לבניין וחיכו לאות ממפקדם מ' על מנת להיכנס לפעולה.

בירושלים, בלשכת ראש הממשלה, ישבו כל הקודקודים דרוכים. ראש המוסד, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, ראש אגף מודיעין, מפקד חיל האוויר וכמה אנשי מקצוע נוספים. המתח הגיע לשיאו לקראת שעת היעד, השעה שבה אמורים היו כל הנוכחים במפגש בבית המסתורי לקבל את התדרוך מראש "הקרן החדשה לחיסול הטוטאלי" כדי לפתוח במבצע חובק עולם לפגיעה במדינת ישראל ובמוסדות היהודיים הבולטים ברחבי תבל.

"השתול" שבתוך הבניין החל להזרים מידע באמצעות מכשיר מתוחכם שהודבק לחך שלו ושימש כמשדר. "טוגה... השמש האדומה... יפן... היינריך... באדר מיינהוף... דינו... ילדי מוסוליני באיטליה...". השידורים נשמעו בקושי אך היו מספיק ברורים למקבלי ההחלטות כדי להבין שהמידע הסודי שהגיע למוסד והדיר שינה מעיני הקודקודים היה מדויק. כל ראשי הארגונים המחתרתיים בעולם, בניגוד להרגלם, התכנסו במקום אחד כדי לקבל הנחיות לצאת למסע מטורף של רצח והשמדה, שמטרתו הסופית היא פגיעה אנושה במדינת ישראל ומוסדותיה: הכור בדימונה, המתקנים במפרץ חיפה, מוסדות הממשלה בירושלים, הכנסת, הקריה בתל אביב, המוסד בפאתי תל אביב, שגרירויות ישראל בוושינגטון, לונדון, פריז, ברלין ושאר בירות העולם - ועוד. 

בשעה 22:00, אחרי שהשתול סיים להעביר מידע, ניתנה הוראת ביצוע מירושלים שהגיעה אל מערכת הביוב של הבניין דרך הפיקוד של רכב "המעבדה".

ארבעה רכבים שחורים, שנראו כמו הרכבים שבהם הגיעו באי הכינוס, הגיעו לבניין מארבעת צדיו ונעצרו. אנשי האבטחה שניגשו לרכבים כדי לראות מי יושב בהם, חטפו עופרת שיצאה מאקדחים קטלניים מצוידים במשתיקי קול. הכוח שנמצא במערכת הביוב נכנס לפעולה שארכה כשתי דקות ובסופה חוסלו שמונה אנשי אבטחה שאבטחו את אולם הישיבות. הכוח פרץ לאולם משתי דלתות וחיסל בתוך עשר שניות את כל הנוכחים. 14 גופות רוכזו על הרצפה. 

"אנשי ניקיון" שהגיעו בשלושה וואגנים שעליהם היה רשום "ריסוס וניקוי" בגרמנית אספו את הגופות והוציאו אותם אל הוואגנים שהכילו כבר את השומרים שחוסלו סביב הבניין. כל האירוע הסתיים בתוך שש דקות. כשיצאו המכוניות בשיירה דיווחו התצפיתנים לרכב הפיקוד המכונה "המעבדה" - "האשפה יצאה למזבלה". הטלפון האדום בלשכת ראש הממשלה צלצל. מ', שהיה ידוע כאדם שתקן שאינו מרבה במילים, דיווח בקצרה: "14 רעים הפסיקו לנשום".

בלשכת ראש הממשלה קמו כל הנוכחים על רגליהם. ראש הממשלה שלף בקבוק וויסקי. הרל"שית הניחה כוסות על השולחן ומזגה לנוכחים את המשקה הזהוב. הייתה השקת כוסות ונשמעה הברכה השגורה באירועים כאלו, שמלווה תמיד בפרצי צחוק: "לחיי המתים".

המתח התפוגג. ראש המוסד העריך שתוך זמן קצר ייעלמו הכוחות לאי־שם. "איש לא ראה, איש לא שמע", אמר בחיוך. "עדיף שהאלמנות והיתומים יהיו שלהם ולא משלנו".

2 ראש הממשלה הביט באנשי שלומו שישבו וקראו את הפרק שאמור להיות גולת הכותרת של ספרו, פרשייה עלומה שמעולם לא דלפה ולא פורסמה. אפשר היה לראות רגע של נחת על פני ראש הממשלה, אחרי שהאנשים סביב השולחן סיימו לקרוא. הם הביטו בו במבט מלא הערצה, שרה נראתה מאושרת, יאיר החליק כאפה עם אביו, דוד ביטן שאג: "הנבלות אכלו אותה אז ויאכלו אותה עכשיו", נאוה בוקר נישקה את שרה, מירי רגב הוציאה תהילים ומלמלה תפילה לבריאותה של משפחת נתניהו, איוב קרא גמגם ברכה מבולבלת שהסתיימה ב"שהחיינו והגיענו והביאנו ו... לזמן הזה". 

נתניהו הרגיש במבטה הנוקב של שרה רעייתו וביקש את רשות הדיבור: "לא הייתי יכול לכתוב את הספר החשוב הזה אלמלא עזרתה ומסירותה ואהבתה של שרה אשתי, שמעבר לכל המטלות שיש לה ידעה למצוא זמן להיות עזר לי ולבני היקרים, יאיר ואבנר".

יאיר, הידוע כשובב שמפתיע בפוסטים מוטרפים, בהתנהגות קצת חצופה בעת שהוא מבלה ובמעשי קונדס שלא תמיד הוא חושב עליהם פעמיים, ביקש מהנוכחים שקט ואז הפעיל טייפ קטן שממנו נשמע קולה של הזמרת אלונה דניאל, בשיר שכתבה והלחינה:




שרה יודעת לשחק אותה

אף אחד לא מצליח לספק אותה

היא אומרת: אני רוצה עוד

בשביל כבוד צריך לעבוד

היא מחייכת לעומד מולה

וכשהוא מנסה לומר לה עוד מילה

היא אומרת: זוז ותן לעבור

וכשהיא כאן אף אחד לא גיבור




כל אחד מחוויר מולה

איזו מין אישה גדולה, שרה

אל תאמר לה עוד מילה

היא מטען של חבלה, שרה




שרה יודעת לשחק אותה

אף אחד לא מצליח לספק אותה

היא קולטת כל אחד ואחד

מסובבת על אצבע אחת

היא מחייכת לעומד מולה

וכשהוא מנסה לומר לה עוד מילה

היא אומרת: שתוק, אני כאן הבוס

את מקומי אף אחד לא יתפוס




כל אחד מחוויר מולה...

***

הנוכחים סביב השולחן החווירו. אף אחד לא זז ולא חייך. ביבי נראה המום, יאיר נראה מבסוט מהקטע, מירי רגב ניסתה לשבור את הדממה המעיקה ופצחה בשירת "התקווה". אחרי שהנוכחים התפזרו, נזכר ביבי שלא נתן הנחיות כיצד לפעול נגד "הקרן החדשה להשמדת ישראל".

***

התעוררתי מזיע. בזמן האחרון, אחרי שהחלפתי את סוג הקנאביס הרפואי, אני חולם חלומות מוזרים. צריך ללכת דחוף לרופא, אני מתחרפן.