נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים בארה"ב. מקור הזעם של אויביו משמאל אינו דבריו של הנשיא על הניאו־נאצים שהפגנתם בעיר שארלוטסוויל, וירג'יניה הידרדרה לרצח. מקור הזעם הוא בכך שבדבריו חשף טראמפ את הסוד המלוכלך של השמאל.

בפעם הראשונה, במהלך התקרית, גינה טראמפ את המתרחש, שאותו כינה "הפגנה איומה של שנאה, גזענות ואלימות על ידי צדדים רבים". בפעם השנייה הוא הוציא הודעה שבה גינה את הגזענים הלבנים. ואז, ביום שלישי טראמפ עשה זאת בפעם השלישית. אלא שאז הוא טען שלא כל המפגינים היו ניאו־נאצים, וחלקם היו מפגינים תמימים שהתכוונו למחות על הכוונה להסיר את פסל רמטכ"ל צבא הדרום ממלחמת האזרחים.

אבל לא כך הדבר. הניאו־נאצים צעדו תחת דגל שעליו התנוסס צלב קרס. כל הדוברים בהפגנה שלהם היו ניאו־נאצים, שדיברו כפי שהיה מצופה מאנשים כמותם. בלתי אפשרי להאמין שאנשים שאינם גזעניים הגיעו לשם. זה אומנם לא בסדר שטראמפ סילף את המציאות, אבל גם לא חסר תקדים שנשיא יתכחש לזהות הרעים.

קחו לדוגמה את ברק אובמה, יקיר התקשורת התוקפת את טראמפ בברוטליות. ב־2015 איש דאע"ש נכנס להיפר כשר בפריז ורצח ארבעה יהודים שביצעו קניות במקום. כשאובמה נדרש להגיב על הפיגוע, הוא הכחיש את העובדה שמדובר בפיגוע אנטישמי וכינה את הקורבנות, "קומץ של חבר'ה במכולת". ועם כמה חריגים פה ושם, לתקשורת האמריקאית לא הייתה בעיה עם זה.

הפגנות בשארלוטסוויל. צילום:רויטרס

עיתונאים יהודים בולטים, בראשות עורך הירחון "אטלנטיק" ג'פרי גולדברג, ניסו לטאטא את הדברים של אובמה מתחת לשטיח. "ממשל אובמה דווקא היה די ברור בגינויי האנטישמיות באירופה לאורך זמן", צייץ גולדברג. כיום הם מזמרים מנגינה אחרת. גולדברג השווה בין המפגינים השמאלנים האלימים שהתקוטטו עם הניאו־נאצים לבין חיילי צבא ארה"ב שנלחמו בחופים של נורמנדי, ועמיתיו מאשימים את טראמפ באחריות לתקרית בווירג'יניה. אנשי השמאל תוקפים את טראמפ כי הוא אמר את האמת בפרצוף. גם השמאל הקיצוני אלים. המחנה שלהם רווי שנאה וגזענות ואנטישמיות לא פחות מהמחנה של טראמפ.

כדי להבין במה מדובר, יש להתחיל עם אנטיפה, ארגון השמאל האנרכיסטי שארגן את ההפגנה נגד הניאו־נאצים בשבת. במהלך השבוע האחרון ניסו כתבים לצייר את חברי אנטיפה כפרטיזנים בני זמננו. אבל האמת היא אחרת. אנטיפה הוא חלק מרכזי בקואליציה של ארגונים רדיקליים ואלימים בשמאל הקיצוני, הכוללת את כל ארגוני החרם נגד ישראל.

ארגון הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה, למשל, החליט בוועידה השנתית שלו שהתקיימה החודש להצטרף רשמית לתנועת החרם נגד ישראל, ובאמנה המייסדת של תנועת האקטיביזם Black Lives Matter הואשמה ישראל בביצוע רצח עם בפלסטינים.

אנטיפה עמד מאחורי המהומות האלימות שהתקיימו בקמפוסים בארה"ב בשנים האחרונות, שבמהלכם חברי הארגון שרפו בניינים ובתי עסק ותקפו סטודנטים רפובליקנים ויהודים כדי לבטל הרצאות ופעילויות שאורגנו על ידם. בגיליון האחרון של "אטלנטיק" כתב פייטר ביינהרט, העיתונאי היהודי־אמריקאי, האנטי־ישראלי, כתבה שנשאה את הכותרת "עליית השמאל האלים" ועסקה באנטיפה.

ביינהרט מנה תקריות שבהן היו מעורבים חברי הארגון, ולא מדובר רק במתקפות בקמפוסים. בעצרת תמיכה בטראמפ בסן חוזה קליפורניה בקיץ שעבר, למשל, תקפו חברי הארגון את המשתתפים. בחודש אפריל נאלצה עיריית פורטלנד לבטל את המצעד השנתי שמתקיים מדי שנה מ־1907, מכיוון שאנטיפה הכריז כי יתקפו את המשתתפים במצעד, משום שחבריו התנגדו להשתתפות חברי הסניף המקומי של המפלגה הרפובליקנית לצד הדמוקרטים.

מדאיג יותר מסרסור

אחד הדברים המעניינים בהמולה נגד טראמפ כיום הוא התפקיד המרכזי שמשחקים היהודים האמריקאים במתקפה. מצד אחד, אפשר להבין זאת: שנאת יהודים תפסה מקום של כבוד בדבריהם של הניאו־נאצים בווירג'יניה, בהם דיוויד דיוק.

לצד אהדתו להיטלר, דיוק הינו תומך נלהב של תנועת החרם. בנאום שנשא בשבת בשארלוטסוויל הוא גינה "מיעוט קטנטן: המיעוט היהודי ציוני", אשר לדבריו שולט "בתקשורת האמריקאית, והמערכת הפוליטית האמריקאית והרזרבה הפדרלית האמריקאית". אפשר היה לעשות העתק־הדבק של דבריו ולתת אותם לראשי תנועות החרם. אלה אותן מילים שנשמעות בהפגנות אנטי־ישראליות של השמאל.

אחד המנהיגים היהודים הבולטים במתקפות על טראמפ הוא ג'ונתן גרינבלט, שעבד בבית הלבן של אובמה לפני שהתמנה לשמש כנשיא הליגה נגד השמצה של בני ברית. גרינבלט התעקש השבוע כי אין די בגינויים של טראמפ, ודרש כי הנשיא יוודא שאין "קשרים" בין יועציו לבין ארגוני ימין גזעניים. אחר כך הוא טען כי יש אפשרות ששני היועצים של טראמפ, סטיב באנון וסבסטיאן גורקה, הנמנים עם היועצים הפרו־ישראלים ביותר בבית הלבן, הם חברי התנועה הניאו־נאצית.

מלבד העובדה כי ההאשמות נגד באנון וגורקה חסרות שחר, הדבר הצורם הוא שגרינבלט לא מגנה אנטישמית אסלאמית ולא אנטישמיות מהשמאל, לפחות לא באותה עוצמה. ב־21 ביולי, למשל, עמאר שאהין, אימאם במרכז האסלאמי של דיוויס, קליפורניה צולם כאשר קרא בדרשתו ל"טיהור מסגד אל־אקצא מהטינופת של היהודים", שאותם תיאר כ"מרושעים". אחר כך התפלל להשמדת יהדות ישראל.

כאשר קלטת הדרשה פורסמה על ידי ארגון ממר"י, בסיוע כמה רבנים מקומיים, שאהין פעל למזער נזקים. הוא עמד לצד הרבנים, ואמר שהוא מצטער אם מישהו נפגע מדבריו. הוא לא התנצל על מה שאמר. במקום לדרוש את פיטוריו ולתבוע פתיחת חקירה משטרתית נגדו בגין הסתה לרצח עם, גרינבלט והליגה נגד השמצה בירכו את שאהין על דבריו.

כמו כן, גרינבלט התקשה לגנות את חבר הקונגרס קית אליסון, כאשר רץ למשרת יו"ר הוועדה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, וגם לא גינה את המפלגה כאשר היו"ר הנבחר טום פרז מינה את אליסון לשמש סגנו לאחר שניצח בבחירות. אליסון הוא חבר לשעבר בארגון האנטישמי "אומת האסלאם". יש לו רקורד עשיר בדברי שטנה נגד ישראל ויהודים ובעד טרור נגד ישראל. אבל הליגה נגד השמצה נתנה לו הכשר.

אלה הדברים גם לגבי הכוכבת העולה של המפלגה, הפעילה האנטי־ישראלית לינדה סרסור. סרסור, כמו אליסון, צברה רשימה ארוכה של אמירות אנטישמיות, לרבות קביעתה כי "אין דבר מגעיל יותר מהציונות". כאשר היא נבחרה לעמוד בראש אחת מהפגנות הנשים נגד טראמפ ביום השבעתו לנשיא, הליגה נגד השמצה לא התנגדה.

"19 האנשים שצריכים להדאיג יהודים יותר מלינדה סרסור", נכתב בטור שעה שהתפרסם בעיתון היהודי־שמאלני, "פורווארד". בחמישייה הפותחת כיכבו באנון וגורקה, לצד דיוויד דיוק ולואיס פראקאן, מייסד "אומת האסלאם". במקום השישי הופיע נשיא ארגון ציוני אמריקה, מורט קליין. רק אחריהם הגיעו המנהיג האיראני חמנאי, מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ואיסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס. בסוף הרשימה הופיע טראמפ. "המאמר הדוחה ביותר שאי־פעם הופיע בתקשורת היהודית", קבע פרופ' אלן דרשוביץ, אבל העיתון לא התנצל.

וזה לא מפתיע, כי אותו עיתון שמטאטא מתחת לשטיח את האיום הנשקף ליהודים משמאל, מנהל קמפיין דמוניזציה עיקש ובלתי פוסק נגד יועצי טראמפ.

ביינהרט, שלבטח היה נבוך מכך שכתבתו על אנטיפה הופיעה ביום שבו המחנה שלו פעל לצייר את הבריונים כלוחמי חופש, פרסם טור ב"אטלנטיק" בעקבות האירועים, שבו טען כי הארגון אינו חזק כמו הממסד הלבן הגזעני, ועל כן אם רוצים להפסיק את האלימות משמאל, יש לפרק את הממסד של הגזענים הלבנים, למשל.

האמת הפוכה. כן, הניאו־נאצים הם מטרד אלים. אבל הסיבה לכך שהם תופסים את מרכז הבמה היא שהשמאל מיקם אותם שם בשל רצונו לצייר תמונה מעוותת, שלפיה אין אלימות בשמאל. אילו עיתונאים מהשמאל לא היו מדברים כל הזמן על דיוק, ייתכן מאוד שפחות אנשים היו נמשכים אליו. וזה מחזיר אותנו לטראמפ, שהגיע למקום האחרון ברשימת 19 האנשים שמאיימים על היהודים יותר מסרסור.

הנשיא דיבר בצורה בלתי נסבלת כאשר ניסה לייפות את המציאות בנוגע למפגינים הניאו־נאצים. אבל הוא צדק כאשר דיבר על אלימות בשני הצדדים, וזאת הסיבה שהוא שנוא כל כך על ידי השמאל. אם טראמפ יצליח בתפקידו - ובימים אלו זו שאלה גדולה - הוא ייקח מהשמאל את היכולת להתכחש לגזענות ולאלימות של חבריו ויפתח בשיח אמיתי על מצב החברה האמריקאית. וזהו הצעד הראשון לקראת איחוי הקרעים שמפלגים אותה.

שני צדדים למטבע: טראמפ חשף את הסוד המלוכלך של השמאל

הליברלים שונאים את נשיא ארה"ב, כי הוא אומר את האמת לגביהם: גם השמאל הקיצוני אלים. המחנה שלהם רווי שנאה, גזענות ואנטישמיות, לא פחות מהמחנה שלו