בשבועות האחרונים זה כבר לא היה סוד בוושינגטון שמעמדו של באנון התערער משמעותית ורווחו ההערכות שהוא בדרך החוצה. מה שחרץ את גורלו היה התנהלות מצדו, שטראמפ מתעב. בראיונות ובהצהרות שנשא לאחרונה הוא בנה לעצמו תדמית של המדריך האידיאולוגי כביכול של הנשיא, האחראי לעמדותיו בזירה הפנימית ובמדיניות החוץ.
במסיבת העיתונאים המפורסמת בשבוע שעבר, אחרי שהגן על פעילי העליונות הלבנה והניאו־נאצים, השמיע הנשיא שיר הלל לכישוריו של באנון, אבל הדגיש מיד: “הוא הצטרף למסע הבחירות שלי אחרי שהבסתי את המועמדים הרפובליקנים לנשיאות”. במילים אחרות, הנשיא, שידע שבאנון עומד לסיים את תפקידו, התאמץ להבהיר שגם בלעדיו הוא היה נבחר לנשיאות.
התרעות פיקוד העורף