לפני עידן הזהב של השמאל האמריקאי, שהסתיים ב־20 בינואר, סבלה התנועה במשך שמונה שנים. היו אלו שנות כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש, שבהן אנשי שמאל כינו כל דבר שאמריקה עשתה כדי למגר את הטרור בשם "פשע מלחמה". 


חיסול מחבלים באמצעות מטוסים ללא טייס? פשע מלחמה; המלחמה בעיראק? פשע מלחמה; כליאת מחבלי אל־קאעידה בכלא הצבאי במפרץ גואנטנמו? פשע מלחמה; "חוק הפטריוט", שהעניק לממשל את הסמכות לאיסוף עקיף של מידע על אזרחים אמריקאים? פגיעה בחירויות הפרט, הפרה של החוקה האמריקאית ופשע מלחמה כמובן. אשר למדיניות הפנים, בעיניהם בוש היה היטלר. לדידם גם המשבר הכלכלי היה באשמתו ובאשמת המדיניות הקפיטליסטית שהנחיל.

ואז הגיע לבית הלבן המושיע ברק חוסיין אובמה, ובמשך שמונה שנים אנשי השמאל היו באקסטזה. ובצדק, מבחינתם. כפי שהסביר אוון טומאס, עורך השבועון "ניוזוויק", אובמה היה קדוש. לדבריו, שנאמרו ללא אירוניה, בניגוד לנשיא רונלד רייגן שעסק באופן פרובינציאלי רק במה שטוב לאמריקה, "אובמה עומד מעל המדינה, מעל העולם. הוא כאילו אלוהים!". ומשום שהוא "כאילו אלוהים", אובמה לא היה מסוגל לטעות. כל דבר שעשה היה מוסרי וחוקי, אפילו אם על פניו הדברים נראו קצת עקומים. אין מקום לביקורת אלא רק לצהלות, שכן אובמה יודע דברים שאחרים לא מסוגלים להבין. הרי הוא כאילו אלוהים.



ועל כן במשך שמונה שנים למאמיניו בשמאל, לרבות בכלי התקשורת, לא הייתה בעיה עם המלחמות שניהל באפגניסטן, בתימן או בלוב, ללא רשות מהקונגרס. לא הפריע להם שאובמה הפר את הבטחתו והשאיר את הכלא הצבאי בגואנטנמו פתוח. לא עניין את השמאל שהוא פגע פגיעה אנושה באזרחי עיראק וסוריה כשהורה לצבאו לסגת ללא תנאים מעיראק ובכך סלל את הדרך להשתלטות איראן על הממשלה ולעליית דאע"ש.

אנשי השמאל היללו את השיקום הכלכלי של אמריקה, על אף שלא היה כל שיקום והצמיחה הכלכלית הייתה דלה ביותר. אובמה היה הנשיא הראשון בתולדות ארה"ב שבמהלך כהונתו הצמיחה הכלכלית לא עלתה מעל 3%.


המושיע של השמאל למשך שמונה שנים, אובמה. צילום: רויטרס

וכמובן, הם מילאו פיהם מים כשאובמה הרחיב והעמיק את פעולות איסוף המודיעין של סוכנויות המודיעין האמריקאיות נגד אזרחים אמריקאים, לרבות מתנגדיו הפוליטיים והמדיניים. ב־2015, למשל, בשיא המאבק הפוליטי סביב הסכם הגרעין עם איראן, הממשל ביצע האזנות בלתי חוקיות לחברי השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק, כדי לחבל במאמציהם לשדל מחוקקים דמוקרטיים להתנגד להסכם.

תומכי אובמה, לרבות רוב התקשורת האמריקאית, מעולם לא איבדו את האמונה במושיע שלהם. הם היו בטוחים שהמורשת שלו תשרוד, שכן מבחינתם לא היה סיכוי שממשיכת דרכו הנבחרת הילרי קלינטון לא תירש אותו. אבל אז הבלתי ייאמן קרה. שנוא לבם דונלד טראמפ ניצח. הוא הביס את קלינטון ואת מורשת הקדוש ברוך הוא, אובמה.


היסטוריה משוכתבת


מאז אותו לילה גורלי בנובמבר, השמאל האמריקאי נמצא במסע אמוק של הרס ושנאה, שתכליתו להעניש את אמריקה על כך שכפרו בקודשיו והצביעו לטראמפ. עבורם אין צעד נמוך מדי, ואין דבר שחסין מביקורת, דמוניזציה והרס.

השמאל הזועם שם לו למטרה קודם כל את טראמפ ואת תומכיו. על כן, מתום ספירת הקולות הם התעקשו שהבחירות זויפו. הרי לא ייתכן שהם הפסידו בבחירות כי הציבור פשוט מאס בהם. על כן נוצרה הקביעה כי הרוסים גנבו את הבחירות.

לא משנה כי אין בדל ראיה לכך שרוסיה השפיעה על תוצאות הבחירות. אפילו העיתון "The Nation", השייך לשמאל הקיצוני, דיווח לפני שבוע כי לא הייתה פריצה חיצונית למערכת המחשבים של המפלגה הדמוקרטית. העיתון דיווח כי חוקרי משטרה הגיעו לכלל מסקנה כי מי שהעביר לאתר וויקיליקס את המיילים של ראשי המפלגה, שחשפו קנוניה להטות את הבחירות המקדימות של המפלגה לטובת קלינטון ונגד ברני סנדרס, היה עובד של המפלגה.

מדי יום זועק השמאל כי טראמפ מרושע. הוא גזען. הוא אנטישמי. כל העוזרים והיועצים שלו גם כן גזענים ואנטישמים. ומי שלא אנטישמי וגזען, למשל היהודים שעובדים בשבילו, משתפים פעולה עם השטן רק מתוך תאוות כוח.

הם טענו שהיועץ הבכיר והקרוב לטראמפ סטיב באנון - שהודח בשבוע שעבר - הוא אנטישמי. לא משנה להם שאתר האינטרנט שלו "ברייטברט" הינו כלי התקשורת הפרו־ישראלי ביותר בתקשורת הלא־יהודית בארה"ב, ועורכיו ומנהליו הם יהודים פרו־ישראלים. לא משנה להם העובדה שהדמוקרטים בחרו בקית אליסון האנטישמי לתפקיד סגן יו"ר המפלגה שלהם. לא משנה שהכוכבת העולה של המפלגה, לינדה סרסור היא אחת ממובילי תנועת החרם נגד ישראל באמריקה.

אבל נאמניו ומאמיניו של אובמה לא מנהלים מלחמה רק נגד טראמפ, אלא נגד אמריקה. מי שעומד מהצד אולי לא מבין את המערכה החדשה שכוללת הפלת פסלים בפארקים בארה"ב. על שום מה המונים תוקפים פסלים של מפקדי צבא הדרום שהובס במלחמת האזרחים העקובה מדם שפגה לפני 152 שנה? אלה שמפילים את הפסלים ואלה שתומכים בהפלתם רוצים גם להפיל, או ליתר דיוק למחוק את התודעה הקולקטיבית של העם האמריקאי. הם מבקשים למחוק את ההיסטוריה ולשכתב אותה באופן שהופך את אלה שהקימו, נלחמו והצילו את אמריקה לשווי ערך מבחינה מוסרית לסדאם חוסיין.

האמת היא שלא מדובר במשהו חדש שהחל רק עם ניצחונו של טראמפ בנובמבר. הרי גם במהלך הכהונה של האל אובמה ובהובלתו, פעל השמאל לשכתב את ההיסטוריה של ארה"ב. אובמה פעל ללא הפסקה להנחיל את התפיסה כי שוטרים אמריקאים הם גזענים נגד שחורים ושאין שום ייחוד מוסרי המבדיל בארה"ב משאר מדינות העולם, לרבות טורקיה ואיראן.

מה ששונה כיום הוא הארסיות. חשיפתה ללא היסוס של השנאה היוקדת ויצר ההריסה. בסוף השבוע שעבר כמה מאות מפגינים שהתכנסו בבוסטון כדי להפגין בעד חופש הביטוי - לא לבנים גזעניים, לא נאצים, אלא סתם אנשים שאכפת להם - נאלצו להתפזר כאשר הותקפו על ידי אלפי מפגינים שכינו אותם פאשיסטים וגזענים. הפגנות דומות בערים נוספות בארה"ב שתוכננו לסוף השבוע הקרוב בוטלו עקב איומים.

כניסיון לרצות את ההמון הזועם, ואולי לזכות בקצת שקט, פיטר טראמפ בשבוע שעבר את באנון ובהמשך הודיע כי הוא חוזר בו מהבטחתו לצאת מאפגניסטן, שם מנהלת ארה"ב מלחמה חסרת תכלית ברורה, ובמקום זה ישגר לשם עוד כוחות וישקיע עוד מיליארדים בשיקום אפגניסטן. במילים אחרות, הוא אימץ את מדיניותו הכושלת של אובמה באפגניסטן. ובאמת, ביום המוחרת הוא זכה בכותרות חצי תומכות בחלק מהעיתונים.

אבל הקרב עוד נמשך. כעת סנאטורים דמוקרטים, בסיוע מערכות התקשורת, דורשים את פיטוריהם של שני יועצי הנשיא סטיב מילר וסבסטיאן גורקה, בטענה שקרית שגם הם כמו באנון גזענים לבנים נאצים.

דיון תרבותי, מושכל, המבוסס על עובדות ועל כבוד הדדי, לא כל שכן על זהות אמריקאית שחוצה מחנות, כבר אינו קיים בארה"ב. עבור מאמיני אובמה אין כפרה לעם האמריקאי האשם בהצבעה לטראמפ. והרפובליקנים כמפלגה לא מסוגלים להחזיר להם באותה מטבע. ראשי המפלגה, שגם הם לא נמנים עם תומכיו המובהקים של טראמפ, עדיין מחפשים את המכנה המשותף שנעלם כליל. אז אמריקה נמצאת במקום מפחיד וקשה, והדבר המפחיד והקשה ביותר הוא שלא נראה סוף הוליוודי טוב באופק.

tguvot@maariv.co.il