מאז קום המדינה הייתה הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית מבוססת על ערכים ליברליים ואוניברסליים משותפים, כפי שבאו לידי ביטוי במגילת העצמאות של ישראל ובחוקה האמריקאית. עד היום לא הייתה לארצות הברית שותפות כזו עם אף מדינה אחרת במזרח התיכון. מי היה מאמין שיבוא יום והשותפות הערכית בין מנהיגי ארצות הברית וישראל תתבטא בהבנה ההדדית כלפי גזענות ששולטת בקרב שני הממשלים.
כל מנהיגי העולם היו מזועזעים מהתנהלותו של טראמפ - מאנגלה מרקל דרך עמנואל מקרון ותרזה מיי ועד ג'סטין טרודו - אשר גינו את מעשי הזוועה של שוחרי עליונות האדם הלבן, ובעקיפין גם את נשיא ארצות הברית. רק בירה אחת נדמה למשך כמה ימים - ירושלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולא נשמעה בה אף מילה על הגזענות של טראמפ, מלבד כמה מלמולים של שרים על כך שאנטישמיות היא דבר רע. על מי שנתן לכך לגיטימציה ברמה הגבוהה ביותר בוושינגטון, וזכה לתשואות מאנשי עליונות האדם הלבן, לא נשמעה אף מילת ביקורת. רק לאחר שהנשיא האמריקאי גינה את פעילות הימין הקיצוני, כתב נתניהו בחשבון הטוויטר שלו: "אני מזועזע מביטויי האנטישמיות, מהניאו־נאציות ומהגזענות. על כולם להתנגד לשנאה הזו".
בעקבות כך, נוצרה כאן תחושה קשה ש"גזעני כל העולם מתאחדים". אין ספק כי נתניהו מאוד סולד מהתמיכה הסמויה באנטישמיות, אך הוא כנראה מבין ללבו של אחיו התאום האידיאולוגי בוושינגטון, שנאבק בעזרת דמגוגיה תעמולתית באליטות הישנות, שחש שהאדם הלבן עליון על פני שחורים ומוסלמים. זוהי תקופה קשה ומדאיגה. על הכוחות הליברליים ועל מדינות העולם לקחת ברצינות מלאה תופעות אלה ולא רק לקוות שאישים כה קיצוניים כטראמפ יהרסו את עצמם.
הדמוקרטיה האמריקאית תשרוד את טראמפ. היא מעוגנת במסורת דמוקרטית של 240 שנים ומבוססת על הפרדת רשויות בעלות עוצמה. בארצות הברית צפוי קרב פוליטי וחברתי מר. טראמפ לא ישתנה וגם לא ינטוש את הזירה בגלל בדידות פוליטית, אך כנראה קרב היום שבו דמוקרטים ורפובליקנים אמריקאים יעשו מאמץ משותף לשים סוף לתופעה שמאיימת על השיטה הדמוקרטית. גם אצלנו נדרש קרב חברתי־פוליטי ודמוקרטי. הכתובות על הקיר הן בוושינגטון והן בירושלים.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה - מנהיגים צעירים"
התרעות פיקוד העורף