אל: משרד החינוך; הנדון: חידוש חוזה לשנת הלימודים תשע"ח

הואיל וברשותי שני קטינים בגילי בית הספר, והואיל ואתם מוסד חינוכי, והואיל והייתי רוצה להחזיר לעצמי את החיים שהיו לי מלפני יולי, אני מוסר לידיכם שני ילדים במצב צבירה תקין אך מנוון, לאחר שהקדישו את ימיהם לשכיבה במיטה ובהייה במסכים בגדלים שונים במשך 60 יום. אקדים ואומר שמפאת מתקפת אהבלות, השניים לא עשו את עשרת האנסינים באנגלית, את חוברת העבודה במתמטיקה ואת ספר ההכנה בלשון לקראת השנה הבאה - אין צורך לשלוח מכתב להורים, ההורים מתו, תנסו להסתדר לבד.

לא זו אף זו, הקטינים המדוברים העסיקו את עצמם במגוון פעילויות מעשירות אחרות בחופש, כגון: נפנוף מקצועי של מטען סלולרי מעל הראש, קפיצות בנג'י משולחן גבוה לכיסא נמוך, רביצה מעמיקה בשלל תנוחות על ספה בסלון ומתחת לשולחנות הבית, עמידה חופשית במרכז החדר וצווחות בדציבלים שונים של המילים שתמיד טוב לשמוע, מש–ע–מ–ם - לי!!!

כולי תקווה שתוכלו להסתייע בידע החדש שהם רכשו, ומי יודע, אולי אף תשתמשו ביכולות המגוונות שלהם לטובת העשרה של ילדי בית הספר האחרים.

באשר אלי, כמו בכל שנה, גם הפעם אני רוצה להבהיר מראש, ולמען הסר כל ספק: לכל פעילות בבית הספר, לרבות ליווי בטיולים שנתיים (עם או בלי נשק), לרבות עזרה בסידור בית הספר, לרבות החלפת מורים בימי שביתה, לרבות הצטרפות לפעילות כיפית ומהנה בימי שישי, לרבות לתת יד בהרמה של סוכה/בהנפה של דגל/בהסרה של גרפיטי - אתם יכולים לבנות על כל ההורים, לרבות אשתי, למעט עלי. מה לעשות שגם בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה אני מעדיף לבצע שלל עיסוקים אחרים, לרבות להשתעמם בבית.