שבוע אחרי האיחולים לרגל אירוסינו, נשארנו עם השאלה הקשה ביותר

ארבעים ושתיים שנים שרדתי. החזקתי מעמד. בקור ובחום. באו מלחמות והפגזות ואחריהן שלום ושוב שפיכות דמים. ראשי ממשלה עלו בסערה וקרסו במבוכה. פרשות, שערוריות, שחיתויות ודרמות אין ספור קישטו את המציאות. כבשנו את החלל, אילפנו את הספר, העמקנו את הידע באנטומיה אנושית ועדיין לא נשברתי. 42 שנה החזקתי מעמד לבד. חי בגפי. מנהל משברים מנתצים ושמחות כמעט בלי שום שותף מסביב. רווק גאה וזקוף. אדם אחד מול דודות חטטניות, לחצים סביבתיים ודרישה ציבורית שאצא מהארון.