היועצים משני הצדדים יספרו על כימיה נדירה, על כך שהפגישה נמשכה יותר מהמתוכנן, וידווחו כי שני המנהיגים דנו לעומק בכל הנושאים של המזרח התיכון. טראמפ לא יהיה רוגז ולא יצייץ, הוא סומך על נתניהו ושמח באמת לראות אותו. הוא מעריך את יכולת ההישרדות הפוליטית שלו ואת עצותיו בעניין המזרח התיכון. ובמקרה של נתניהו הנשיא בא לעשות משהו נדיר - להקשיב.
הפגישה הייתה מצוינת כי טוב לשני הצדדים להציג אותה כך. הפגישה הייתה מצוינת כי היא הייתה ידועה מראש: האיום האיראני, גרעין, הסכם, הפרות, טרור, סנקציות, קוריאה הצפונית, דאעש, סוריה וגם משהו על הפלסטינים (הקמנו להם אזור תעשיה, תשאל את ג'ייסון). ממילא בסדר היום כבר הובהר שאיראן היא העיקר והפלסטינים הם רק עניין שולי. אז למה שתהיה פגישה מבאסת? צריך ממש כישרון כדי להרוס אותה.
נוסף לכך, אין גם מדד ברור ומיידי. אין בקשה ספציפית ומדידה שאפשר באמצעותה להעריך את יעילות המפגש. המבחן האמיתי, אם כן, הוא לאורך זמן. צריך להמתין ולראות עד כמה נתניהו יצליח להביא את טראמפ לפעול נגד הטרור ונגד איראן מתוך שכנוע פנימי עמוק.
התרעות פיקוד העורף