את איש השנה של הטור הפלילים שלי ב"מעריב־סופהשבוע" מצאתי בתוך המיץ של הזבל: אנטון רומן שמו, עולה חדש (יחסית) מסיביר. עם בואו ארצה בגל העלייה של שנות ה־90 הוא נבחר להיות אחד מחברי משלחת סטודנטים מצטיינים לארצות הברית הציונית. דווקא שם, אומרים מכריו, בשנה האקדמית ההיא באמריקה הגדולה, הוא נחשף לסמים הראשונים בחייו. עם החזרה לארץ הוא כבר צלל במהירות הבזק להרואין ולקוקאין, על חשבון מאות אזרחים שפרץ לבתיהם ושדד את כספם, וריצה את מרבית ימיו בבתי מעצר ובבתי סוהר.

מצטער באמת לבאס כך את חג הטוהר והדבש, אבל זה לפחות מבוא לכפרת עוונות לכבוד תשע"ח. כי אנטון רומן המנוח הקריב את חייו לא רק לטובת הסמים. רומן הספיק לעשות גם מעשה טוב אחד בחייו. כאסיר משוחרר הנגוע במחלה זיהומית קשה הוא חתם חוזה התקשרות זמנית עם משטרת ישראל, שממנה ברח כל חייו הבוגרים, ופעל בשירותה בחשאי עד שנפל שדוד והתבוסס בדמו על מזבח המאבק בארגוני הפשיעה.

בציבור נתפס הסיפור כשיא נוסף בסדרת הדרמה על ישראל מוכת הפשע, שבה ראשי ארגוני פשיעה גדולים נשלחים למאסרים במשפטי ראווה, אבל ארגוני פשע קטנים מרימים ראש נגד המשטרה ומחוללים כאוס יומיומי מוצף באמצעי לחימה ושטוף בדם. בלשי ימ"ר מרכז, מוכי טראומה מרצח הסוכן תחת אפם, ספגו את הביקורת הציבורית המתלהמת בהכנעה, אבל בגיבוי צמרת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, הם המשיכו לעבוד מסביב לשעון על עיבוד תוצרי הפעילות החשאית של רומן נגד חברי ארגון הפשע של האחים לביא מרחובות (תחקיר מבצעי ותחקיר מח"ש ממתין להם בהמשך).



הנוסחה של פרקליטות מחוז מרכז להשלמת ההפעלה חייבה אותם לאסוף ראיות נוספות, שיבססו ויחזקו את אלה שגייס הסוכן המת. בדרך ליעד הם הצליחו לגייס מתוך שורות ארגון הפשע המוכה והחבוט עד מדינה נוסף, מליבת הזרוע המבצעית "הרוסית" שאליה השתייך רומן. עכשיו התהפכו היוצרות ותוצרי הפעילות של רומן - הקלטות שביצע, עדויות שמסר, אמל"ח שהסגיר, ממצאים פורנזיים שנאספו בעקבותיו - משמשים כסיוע לעדויות של עד המדינה, ולא להפך.


בזכות השילוב הזה הוגשו כתבי אישום נגד חברי הזרוע המבצעית של הארגון על שני מעשי רצח - של רומן עצמו ושל אסיר עולם משוחרר בשם יוסי עטר מרחובות, שבארגון חשדו כי הייתה לו מעורבות ברצח אחד מאנשיהם (דוד שוורצמן המכונה ארתור). במשטרה לא הסתפקו בכך והובילו להגשת כתב אישום נוסף על עבירות חמורות מעט פחות של עוד חברים בארגון הפשע שרומן פעל בסביבה שלהם - ניסיונות חיסול "יצירתיים" של מותגי פשע עוינים לאחים לביא, וניסיונות סחיטה מכוערים של מותג ספורטיבי אחד מליגת־העל.

רומן ג'וניור מדבר

"אבא שלי היה המון זמן בכלא. בפעם האחרונה הוא ישב שש שנים והשתחרר בקיץ שעבר", סיפר לי השבוע בנו של רומן, חייל משוחרר בן 21, שעדיין מתקשה להתאושש מהדרמות שסיפק לו אביו בחייו ובמותו. "בכלא היינו רק מדברים בטלפון, וכמעט לא יצא לי לבקר אותו. הוא היה בכל מיני בידודים, ואני הייתי ממש ילד. בתקופה האחרונה היינו בקשר יומיומי ממש. הוא נראה לי נקי מסמים קשים, מקסימום היה שותה אלכוהול או מעשן גראס. בשלב מסוים הוא אמר לי: 'אתה יודע שכלא בשבילי זה כמו בית, אין לי בעיה עם זה, אבל אמא שלי, היא לא תסלח לי שאני מסבך בדברים האלה גם את אחי הצעיר קונסטנטין, הדוד שלך'".

רומן ג'וניור לא כל כך הבין למה התכוון האב, וכאשר ביקש הסבר לכך הוא הופתע לשמוע שאביו העבריין התחיל לעבוד למעשה עם המשטרה. "אבא היה מאוד לחוץ מזה שלאח שלו יש תיקים פליליים ושהוא בדרך לכלא, זה הכי הפריע לו. אבא שלו, סבא שלי, נפטר שנה אחרי שהוא נכנס לכלא בפעם האחרונה. סבתא נשארה רק עם קונסטנטין, והנה גם הוא הסתבך בגלל אנטון. חוץ מזה, בדצמבר שניהם נעצרו יחד עם אנשים של ארגון לביא על אירוע של אלימות בכביש בין אשדוד לאשקלון. אחרי חודשיים הם שוב נעצרו על תיק של מטען חבלה. אבא נעצר בבית שלו בראשון לציון, אבל קונסטנטין נעצר באשדוד, על יד איזה מטען חבלה.

"אבא התחיל לספר לי על עבודות שהוא עושה, כל מיני העברות שהוא מקבל עבורן כסף מהאחים לביא, אבל הוא חייב למסור את הכסף הזה למשטרה, ואז הוא מקבל מהמשטרה כסף נקי, חוקי. אבא אמר שהוא מאוד מקווה לצאת מכל העולם העברייני הזה. הוא אמר לי בפירוש: 'אני רק אסיים את הקטע עם המשטרה, ואז לא אוכל לחזור יותר לחיים של הפשע'. הוא רצה לחזור לחיות נורמלי, אולי להינשא שוב, הוא מאוד רצה לעשות עוד ילד".



רומן ג'וניור מספר לראשונה על קורות חייו הקצרים של אביו, שסיים את חייו בגיל 43. הוא נולד בעיר אירקוטסק שבמרכז סיביר, שם הכיר את אשתו, שממנה נולד לו בנו. אחרי שנישאו עברו למוסקבה, ובתחילת שנות ה־20 לחייהם עשו עלייה לישראל, והתאחדו פה עם הוריו שעלו ישירות מסיביר. רומן היה סטודנט מצטיין כנראה, שכן הישגיו הספיקו כדי לכלול אותו בקרן מלגות לעולי חבר המדינות לשעבר בארה"ב. אבל אחרי שנת לימודים אחת הוא חזר לישראל, שונה לחלוטין.

בעשור שלאחר מכן התייצבו תובעים של המשטרה והפרקליטות בבתי המשפט פעם אחר פעם ותיארו איזה פגע רע עם פוטנציאל לא ממומש היה אנטון רומן. באוגוסט 2010 הוא נעצר על שוד אכזרי של שכנה בבניין בראשון לציון, שבו התגורר עם דודה מבוגרת שלו, שהסכימה לשכן אותו בביתה כאסיר משוחרר ומכור לסמים קשים. רומן חדר לבית השכנה בת ה־64, איים עליה תוך שהוא מצמיד מזלג לצווארה, הכה אותה ושדד ממנה תכשיטים וכסף מזומן. לאחר שנמלט מהדירה בדרך לסוחר הסמים שלו, היא הצליחה לצעוק ולהזעיק עזרה. כמובן שהיא גם זיהתה את השכן שלה כשודד שלה.

בנקודה הזו בדיוק נאחז סנגורו אז, עו"ד שחר מנדלמן, כדי להמחיש לבתי המשפט שההתמכרות של מרשו הייתה כל כך חמורה עד שנכנס גלוי פנים לבית השכנה ושדד אותה. הסנגור נפנף בביוגרפיה הסנטימנטלית של העולה החדש, וניסה לשכנע את בתי המשפט לשחרר את רומן לקהילה הטיפולית האיכותית ביותר הקיימת, מלכישוע שבגלבוע. שופטי המעצרים נענו לבקשה, ושלחו אותו בהליך מיוחד מהמעצר למבחני קבלה במלכישוע, אבל שם התברר שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לו להתקבל, עקב שתי מחלות זיהומיות קשות ומידבקות שהתגלו בדמו כתוצאה מהזרקת סמים.

המום מממצאי הבדיקות חזר רומן לבית המשפט והתחנן על חייו, ביקש שיתחשבו בו לנוכח העובדה שבמצבו הבריאותי גם שב"ס לא יכלול אותו בתוכנית שיקומית, וייתכן כי עקב מחלתו הוא אף ירצה את המאסר בתנאי הפרדה. נציגי התביעה לא ריחמו על מי ששדד זקנה באכזריות. הם נפנפו ב־23 הרשעותיו בעבירות רכוש וסמים ובחמשת המאסרים שלו מאז 2003, ודרשו שש שנות מאסר. השופטת קלרה רג'יניאנו חשבה שהתביעה מקילה עמו אבל גזרה עליו את העונש המבוקש. רומן ריצה את המאסר במלואו עד אוגוסט 2016, וכך הגענו עד הלום.

היעדים של רומן

עוד בכלא זיהו במודיעין שב"ס וימ"ר מרכז את האסיר המשוחרר כמי שמחובר לעבריינים יוצאי חבר המדינות מאזור הדרום והשפלה. עבריינים עם דנ"א ייחודי של קשיחות וכוחנות, נטייה לפיתוח הגוף, קור רוח לטיפול באמל"ח וקשרים טובים בכלא ומחוצה לו עם בני מיעוטים שהפגינו תכונות דומות.

במחלק החקירות של הימ"ר, בפיקודו של רפ"ק אייל אנקונינה, הגדירו את האחים לביא כיעד מחוזי מאז חקירת רצח ישראל עמר ברחובות (2013). המידע שהצטבר בחקירה ייחס לאחים סכסוך דמים עם האחים שלום ובני שלמה ממושב חלץ, שניהלו מערך עסקי חוצה מחוזות מאשקלון ועד ראשון לציון, תוך שהם נוגסים במיזמים כלכליים של ארגון הפשע של שלום דומרני ומנסים להשתלט נקודתית על סוחרים קטנים יותר בשווקים.

האיש של האחים שלמה ברחובות היה עבריין בשם יהודה עמר, ואילו בין הסוחרים שנפגעו היו הדוד של האחים לביא מרחובות, שהתעוור כתוצאה מפיצוץ של מטען חבלה ברכבו, ובן דודתם בן ה־17 שחוסל ללא הסבר בגן יבנה. המשפחה כולה התאחדה להשיב מלחמה, ובמשטרה טוענים כי מאחר שלא הצליחו להגיע ליהודה עמר, שחלק מהזמן היה בכלא, הם חיסלו במספרה במרכז העיר את אחיו ישראל עמר, שלא היה מעורב במאבקי השליטה. במסגרת חקירת הרצח זיהו החוקרים של רפ"ק אנקונינה את הקשר המיוחד שנוצר למשפחת לביא משכונת קריית משה עם צעירים יוצאי אתיופיה, שהתיישבו בשכונה משנות ה־90 ואילך.

"זו הייתה תחילתה של ידידות במצוקה", מגדיר זאת איש משטרה שהיה מקורב לנעשה בשכונה. "משפחת לביא גידלו את האתיופים בשכונה. ההורים שלהם דאגו להם לאוכל, ללחם במכולת, רשמו לילדים ממתקים ושתייה, ובאופן טבעי זה יצר איזה סוג של מחויבות וחברות. ילדים שהיו בני 12 הפכו בגיל 20 לשליחים של משפחת הפשע לעבירות סמים, רכוש ונשק. הדוגמה הבולטת היא רצח ישראל עמר, שנאשמים בו שלושה אתיופים צעירים מקריית משה, גאו גטנך, אמרה למה וחיים ראדה".

הסכסוך בין האחים לביא לבין האחים שלמה ויהודה עמר הלך והסלים. עניינים כלכליים הקשורים לטריטוריה של סמים והלוואות, משולבים בהפגנת כוח וטכנולוגיות עם שיירות של כלי רכב, אופנועים ומארבי ירי בדרכים. אופיר לביא, שהשתחרר ממאסר ממושך על ירי טיל לאו לעבר עבריין בכיר בחדרה, השכיל לסגור קואליציה ראשונה עם שלום דומרני, שגם לו נוצר סכסוך דמים עם האחים שלמה. הפרק הזה קידם את האינטרסים של האחים ומיתג אותם כארגון פשע עצמאי "לגיטימי", אשר החל לגייס לשורותיו קבוצות של פרילנסרים, בוגרי שירות בתי הסוהר.



במשטרה השקיעו אין ספור שעות עבודה בניטור ארגון הפשע חוצה המחוזות (מרכז ודרום) אשר צמח בוואקום שנוצר עקב השבתת ארגון אברג'ל שמרכז הכוח שלו היה בשפלה. הקבוצה הזו לא דומה לארגוני הפשע הגדולים, אומרים במשטרה, אומנם יש מידור והיררכיה, אבל אין סדר ואין כסף. מעבר למלחמה עם בני שלמה, שאחיו שלום כבר חוסל במהלכה, מייחסים להם עבירות סחיטה של אזרחים נורמטיביים יחסית, ואלימות מהסוג הזול כלפי אזרחים מהשורה שסתם הרגיזו אותם על הכביש למשל. באחד מאירועי האלימות האלה, ב־17 בנובמבר אשתקד, היו מעורבים אנטון רומן ואחיו קונסטנטין, וכעבור חודש נעצרו על כך האחים ועוד שמונה חיילים צעירים, במעצר מבוים שנחשב באופן לא רשמי לתחילת מבצע הסוכן שנרצח.

את המועד והמניע המדויק של הגיוס לא חושפים עדיין, אבל נרמז על כך שבין אירוע האלימות בכביש ליד אשדוד בנובמבר לבין המעצר המבוים בדצמבר, היו כמה תיקי אלימות קשים של רומן שלא היו קשורים לארגון האחים לביא. "יש מחיר לכל דבר", אומרים בימ"ר ומציינים כי הם הצליחו "לשכנע את רומן שארגון הפשע המדובר אינו כצעקתה, שמדובר בארגון הפועל בצורה חובבנית כמו פלנגות". טעו והטעו.

בימ"ר מרכז חוזרים ואומרים שלא היה פשוט להפעיל סוכן כמו רומן על בסיס יומי במשך שבעה חודשים רצופים, עם הערכות מצב בכל שעות היממה. עוד אומרים עליו שהיה סוכן אמין מאוד, שנבחן בכל שלב ובכל הפעלה, כולל בדיקות שתן לשלילת שימוש בסמים, טענה שמן הסתם עוד תעלה על ידי הסנגורים לנוכח הרקע המוכר שלו בשימוש בסמים קשים.

הסוכן לא הצליח לחדור את המידור שבו הקיפו את עצמם האחים אופיר ועמוס לביא, אבל הוא הגיע לדרג הביצועי הבכיר של "הזרוע הרוסית", שכללה את רומן אגרונוב, דוד פילוס, צח ברקוביץ ואחרים, ואל עמוס לביא "הקטן", האחיין הצעיר שדווקא אותו הציבו מנהיגי הארגון הממודרים בחזית ושלפי כתב האישום עליו הוטלה המשימה הכבדה לחסל את החפרפרת שפעלה בארגון הפשע.

בשבוע שעבר נעצרו האחים אופיר ועמוס לביא במבצע סוכן סמוי עבריין אחר, שהופעל מדרום על ידי ימ"ר לכיש, והצליח להגיע עד לאחים לביא, הגם שלא ברור מה בדיוק קנה או מכר להם.

בימ"ר מרכז מבטיחים שמבחינתם "מורשת רומן" עדיין פעילה, ותוצרי פעולה נוספים שלו ייחשפו כבר בקרוב. על הפרק, התיק נגד האח הצעיר קונסטנטין רומן שעזב את הארץ וירד למחתרת. קונסטנטין מבוקש על מספר תיקים, אחד מהם הוא מטען חבלה שהטמין לכאורה יחד עם אחיו ואחרים בעציץ אשר היה מיועד לפיצוץ בבניין רב־קומות באשדוד, שבו מתגורר העבריין אלירן חובב מארגון הפשע המתחרה של בני שלמה. אולי בגלל זה במשטרה עדיין שומרים את הסוד הכמוס על הרגע שבו החליט סוכן מספר 965757/16 לחצות את הקווים בתמורה לתשלום של כמה מאות אלפי שקלים?

סייע בהכנת הכתבה העיתונאי
מיכאל פרוסמושקין.

רשימות נוספות של
אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL

tguvot@maariv.co.il