עד היום, עמדה הגישה הזו במבחן. במקום להתלהם, להטיל סגר, כתר ועוצר כל שני וחמישי, למנוע כניסת פועלים ולהשבית את הכלכלה הפלסטינית, המבוססת ברובה על עבודה בישראל, ניסתה מערכת הביטחון לאחוז במקל בשני קצותיו: להפריד בין המפגעים לבין האוכלוסייה, לפגוע כמה שפחות בשגרת החיים, חופש התנועה והעבודה בישראל ולייצר אמצעים לזיהוי ובלימת המפגעים הבודדים שהמשיכו, בתדירות משתנה, לשלוף סכינים או תת מקלעים מאולתרים מסוג "קרלו" ולנסות לפגע.