וגם: מרגריטה לאוטין שנרצחה בשוגג (יש דבר כזה) במהלך "כיפה אדומה" כושלת לרמי עמירה; ורמי עמירה עצמו זיכרונו לברכה, שחוסל בסופו של דבר בראשון לציון על ידי חבורת הצעירים שהציגו את עצמם כיורשיו, ובזמן שהמתין להסגרה שלו לאמריקה הם חיסלו זה את זה, 16 במספר.
סליחה יצחק על כתב האישום הפרטי הזה, מה שבטוח הוא שבכל האירועים האלה המבצעים המרושעים פעלו בהשראתך, זה רק התובע האמיץ ניסים מירום והחברים שלו מהימ"ר והיאחב"ל, שפועלים בנחישות להוכיח בראיות שכל אלה חוסלו בהוראה ישירה שלך.
סליחה מיושבת ראש הרכב השופטים, שהתמסרה למשימה בכובד ראש, תוך שהיא מגדירה מחדש את תורת המזג השיפוטי. היא שופטת בתוארה הרשמי, אשר "שופטת" רגשית כבר במהלך המשפט. היא אולטימטיבית, אבל לא אסרטיבית. אנטגוניסטית שנקלעת לאין ספור עימותים קולניים עם נאשמים וסנגורים. היא מנהלת ביד רמה פרוטוקול פורמלי סלקטיבי, אשר מתעלם מרעשי רקע רלוונטיים באולם. לשם כך היא מתנגדת להקלטת הדיונים, ואף זכתה על כך לגיבוי של בג"ץ, נו מה?
שופטים רשאים לדון בענייני נאשמים שבעברם כתובעים הם ייצגו בענייניהם, אבל הם גם מחויבים לגילוי נאות. סליחה מיוחדת מהשופטת רביד, שלא הצהירה על היכרות עם עד המדינה "המהנדס", זה שבמשך ארבע שנים תמימות בשנות ה־90 היא הייתה התובעת הראשית שלו בתיק יבוא סמים גדול ומתוקשר, ואף שלחה אותו ל־11 שנות מאסר. הוא זוכר אותה, ועוד איך. היא, בתגובה לחשיפת הנושא, אמרה שאיננה זוכרת אותו כנאשם. על זה כבר שיסלח לה אלוהים ביום הכיפורים.
אם אלה עדים נגד ארגוני פשיעה, התשואות מעפילות על עוצמת הראיות. אם אלה עדים נגד פוליטיקאים ממפלגות השלטון, התשואות מתחלפות מיד בביקורת מתחסדת של המיינסטרים החדש וברשתות.
אפשר גם שראשי הימ"ר בקדנציה החולפת יבקשו שוב סליחה, הפעם מהציבור הרחב, על המיליונים ששילמו השנה לחגי פליסיאן, ועל אלה שעוד ישלמו לתובע נוסף שדיווחנו עליו השנה, שאול גנון. אותו בכלל סחטו להתוודות שקיים יחסי מין עם האח הקטין של פליסיאן, רק כדי שיהיה מניע וסיוע לעד המדינה המפוברק זאור חנקישייב. סליחה גם לפרקליטה המלווה בתיק אושרה גז, שעל חלקה במחדל כמקשרת בין אנשי הימ"ר לבין ראשי הפרקליטות דאז משה לדור ושי ניצן היא זכתה השנה לקידום: מינוי יוקרתי לפרקליטת מחוז תל אביב.
ועוד סליחה אחת אחרונה מהחברים ברחוב דפנה, על קריסתו של עד המדינה השקרן נגד ארגון מוסלי, רוצח בעצמו, שלמרות שקריו זכה מהמדינה לסליחה ומחילה.
בלהב 433 שחררו אותו מהכלא ונתנו לו כרטיס טיסה ליעד בלתי ידוע, נוסף לתשלום חודשי קבוע ועוד כמה עשרות אלפי שקלים להוצאות חינוכיות עבור בנו, זה שנאשם כעת יחד איתו בכך שרצח את השוטר לשעבר.
סליחה מאנשי הפרקליטות שאישרו לגייס סוכן כזה: שודד זקנות, מבתר גופות, סוחר סמים בינלאומי ועבריין נמלט; סליחה מאנשי ועדת השחרורים הממונה על שיקום אסירים, אשר לבקשת המשטרה פעלה כחותמת גומי והורתה לקצר את מאסרו של הפגע; סליחה מהשופטים בבית משפט מחוזי מרכז, שהקשיבו בצמא לכל עדויות הסוכן ושלחו את קורבנותיו המודחים לעשרות שנות מאסר; סליחה מסוחרי הסמים, קורבנותיו המודחים, שצמים עכשיו בבית הסוהר רק משום שנתנו בו את אמונם ושחררו לו עשרות גרמים של קוקאין, וייבאו עבורו קילוגרמים של אבקת MDMA, להיט המועדונים החדש.
סליחה גם מנשיא בית משפט המחוזי מרכז, השופט אברהם טל, שסירב לבקשת "מעריב" לחשוף את שמו ותמונתו של הסוכן הנ"ל, לפני שייצא לתאילנד לבצע שם את זממו. להדרן אפשר גם סליחה מיוחדת על מפעל חיים מהאסיר המשוחרר דוד אפל, הגביר שהסוכן ומפעיליו השתמשו בשמו כדי להסביר מי מממן בכלא את כמויות הקוקאין שהאסיר בחופשה, הסוכן, רוכש מהם.
משום כך, סליחה שזה שלוש שנים כמעט, שוטרים, תובעים פרקליטים ושופטים אינם מצליחים להושיב למשפט צדק רצוף אחד את פישר, ורות דוד, ויאיר ביטון שותפו, ושזה שנה תמימה שלא נערכה ישיבה אחת לגופו של עניין. סליחה.
הסיפור הזה מלא סליחות גם מתחום הכסף הגדול. סליחה מדני לוי, היו"ר "המופרע" לשעבר של הפועל פתח תקווה, שנחשף כאן כמי שמחובר עד צוואר עם ארגוני פשיעה. וסליחה מהמסוכסך שלו מאיר שמיר, איש הביטוח ושוק ההון, שגם הוא התגלה במשטרה כחירש־אילם. אם כך, אז שחררו את אבנר הררי, חביב הקהל בתקשורת.
רק בגלל זה, לא בגלל הכסף, הם הטמינו מבעוד מועד מטען ברכב של אבי כחלון, והשכם בבוקר חבשו את החמור ורכבו להניח תפילין בקבר של רבן גמליאל ביבנה, סמוך לביתו של כחלון. אלמלא עבודת משטרה מעולה של בלשי ימ"ר תל אביב, הם היו לוחצים על הכפתור והוא היה עולה לשמיים כמו בתנ"ך, בערב פסח התשע"ז.
התרעות פיקוד העורף