הטבח המזוויע בלאס וגאס איננו פיגוע טרור. לפי המידע שהתפרסם באמצעי התקשורת בארה"ב, לרוצח שהתאבד לא היה קשר לארגוני טרור. אם לא טרור, אז איך נסביר את זה שאזרח אמריקאי ירה בקור רוח באלפי בני אדם במטרה להרוג? ובכן, אין ספק שמדובר בתוצאה עקיפה שהצמיחה מציאות חברתית מעוותת של הלכי רוח חולניים ושל רקע פוליטי גזעני, המשווק עליונות וזלזול בבני אדם.



מציאות זו תמיד בעבעה בשולי השוליים של החברה האמריקאית, אולם היא גברה, תפסה אומץ והפגינה שרירים כתוצאה מקמפיין הבחירות הפרוע והגזעני של הנשיא דונלד טראמפ. והמציאות הזו החלה להרים ראש כתוצאה מהתנהלותו של טארמפ בחודשי כהונתו בבית הלבן.



הנשיא שהפך את הדמוקרטיה האמריקאית ללעג



האמריקאים אינם מאמינים שזה קורה להם. הם כבר התרגלו לשמוע על פיגועים בבירות אירופאיות רחוקות, שדאעש ממהר לקחת עליהם אחריות. והנה פתאום נוחת עליהם והולם על ראשיהם טבח המוני בלב לבה של המדינה, בעיר מתוירת ובעיצומו של פסטיבל מוזיקה.



ודאי שטראמפ איננו אשם, אבל מה שקרה בלאס וגאס הוא תוצאה של טראמפיזם. מדובר בנשיא שמגלה אדישות מופגנת לסבלם הנורא של כ־4 מיליון אזרחים אמריקאים, ש־10 ימים אחרי הוריקן קטלני עדיין אין להם מי שתיה, לחם ותרופות; שלועג בפומבי לשר החוץ שבעצמו מינה, ומצווה עליו להפסיק בניסיונותיו ליצור קשר עם גורמים בקוריאה הצפונית במטרה לבלום הסלמה וגלישה למלחמה גרעינית; ושחלום חייו הוא לנעול את שערי ארה"ב בפניהם של פליטים ונרדפים. זהו נשיא שהפך את הדמוקרטיה האמריקאית ללעג ולקלס בעיני העולם.



כך שזה לא צריך להפתיע שבמציאות חברתית ופוליטית מעוותת כזאת יצורים שפלים, בזויים ונקלים כמו היורה בלאס וגאס מרגישים בנוח ומקבלים אומץ.