ברכת "יישר כוח" לפרופ' אלדד: בטור שפרסם ב־3 באוקטובר 2017 תחת הכותרת "גם ברקו במחלקים", הוא מציע לנתק את הכפרים ("שכונות" כהגדרתו) הפלסטיניים שסופחו לירושלים, אלה שהיו מאז ומעולם חלק מהגדה, מירושלים "השלמה". בכך מצטרף אלדד לעמדה שאותה שלל בתוקף עד היום, ומאשר שכפרים אלה אינם חלק מ"ירושלים המאוחדת בירת ישראל".

אלדד, כמו השר לענייני ירושלים זאב אלקין, מציע שהכפרים שינותקו מירושלים יהפכו להיות ישות מוניציפלית עצמאית בריבונות ישראל. משמעות ההצעה היא הקמת עיר פלסטינית צמודה לירושלים ועוטפת אותה. העיר החדשה בשטח ישראל תמנה לפחות מאה אלף פלסטינים שיהיו תושבי קבע, משהו כמו פעמיים אום אל־פחם או להבדיל, פעמיים קלקיליה (והקמת העיר תעלה את מספר תושבי הקבע הפלסטינים שירצו לממש את זכותם לאזרחות ישראלית מלאה, בהתאם לזכאותם החוקית).

העיר הפלסטינית שתוקם לפי חזון אלדד תשתייך לרמה הסוציו־כלכלית הנמוכה ביותר ותהיה זכאית כחוק להזרמה מיידית מאסיבית של מיליארדי שקלים. אין סיכוי שראש העיר הממונה מטעם שר הפנים (שמן הסתם יהיה יהודי) יזכה לאיזשהו שיתוף פעולה מצד התושבים הפלסטינים. לישות המוניציפלית העצמאית תהיה כמובן זכות חוקית להקים ועדת בניין ערים מקומית, בעלת סמכויות נרחבות על כל המשמעויות הנובעות מכך. כנופיות הפשע והטרור ימשיכו להטיל אימה בתוך העיר ואף מחוצה לה, וכוחות המשטרה ומשמר הגבול יימנעו מלפעול שם, כפי שהם נמנעים מלפעול כיום. פיגועי הטרור נגד תושבי ירושלים ימשיכו לצאת משם כפי שהדבר קורה היום.



נתניהו, בנט ואלקין. אלדד מוכן להקריב את ביטחון היהודים בבירה בדיוק כמוהם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ה"הצדקה" של אלדד לרעיון שכפרים אלה יישארו בריבונות ישראל היא כמובן התירוץ "הביטחוני", שהוא, כידוע, מפלטם האחרון של תומכי מדינת האפרטהייד הדו־לאומית. בנושא זה אלדד מוליך שולל ביודעין, אם לא במזיד, את הציבור. הוא כתב לא פעם שהמשטרה לא שולטת בשכונות אלה והן שטח הפקר הנתון לשליטת כנופיות, ואף גורם ישראלי רשמי לא נכנס אליהן. הוא יודע שכיום יוצאים מכפרים אלה מרבית הפיגועים בירושלים.


מזבח ההזיה

האלטרנטיבה להצעה הזויה זו, חסרת ההיגיון הביטחוני, הדמוגרפי והכלכלי, היא הצעת התנועה להצלת ירושלים היהודית. התנועה הזו מציעה ש־22 הכפרים שהיו עד לאחרונה חלק בלתי נפרד מירושלים המאוחדת (לפי גרסת אלדד ואלקין), יחזרו להיות חלק מהגדה המערבית כשטחי B ו־C. בשטחים אלה צה"ל שולט באופן מוחלט, לפי הסכמי אוסלו. נכללים בהם היום כפרי הגדה הצמודים לירושלים, לרבות אבו דיס ועזריה, שנמצאים כמטחווי קשת מהכותל המערבי ומהר הבית. המצב הביטחוני בכפרים אלה טוב בהרבה מאשר המציאות הביטחונית בג'אבל מוכבר, צור באחר, עיסאוויה, מחנה הפליטים שועפאט ושאר 22 הכפרים שעודם חלק בלתי נפרד מירושלים "המאוחדת", לשיטתה של ממשלת ישראל בראשות נתניהו ובנט.

לסיכום, הוצאת הכפרים האלו משטחה הריבוני של ישראל והעברתם לשטחי B ו־C שבשליטת צה"ל יגבירו דרמטית את הביטחון בישראל בכלל ובירושלים בפרט.

אבל אלדד - כמו אלקין, ביבי ובנט - מוכן להקריב את ביטחון תושבי ירושלים היהודית על מזבח ההזיה הקרוי "ירושלים המאוחדת", פיקציה הכוללת 240 אלף פלסטינים. אלה יישארו בריבונות ישראל וימשיכו לדרדר את ירושלים היהודית מבחינה ביטחונית, דמוגרפית וכלכלית.

אלדד חרד "שלא יימצא הבג"ץ שישלול את התושבות מ־300 אלף איש רק מכיוון שהם ערבים". שוב הוא מוליך שולל את הציבור. שלילת התושבות של התושבים הערבים לא תיעשה מכיוון שהם ערבים, אלא מכיוון שעל פי תוכניתי הם יחדלו להיות תושבי ישראל ויחזרו להיות תושבי הגדה. תושבותם תישלל בדיוק כמו מכל תושב קבע החדל להיות כזה.

על פי תוכנית התנועה להצלת ירושלים היהודית, כ־240 אלף תושבים בעלי תעודות זהות כחולות, מתוך סה"כ 340 אלף נפש, יהפכו להיות תושבי הגדה ותישלל מהם תעודת תושב הקבע. מעמדם יחזור ויהיה זה שהיה לפני מלחמת ששת הימים. המהלך הזה נתמך משפטית על ידי הפרופ' גביזון ולפידות, הסבורות שאין מניעה חוקית לעשות זאת.

הדבר ייצור בעיות הומניטריות לא פשוטות, אבל ניתן לפתור אותן בעלות פחותה מ־3 מיליארד שקל שאנו משקיעים כל שנה מכספי משלם המסים בישראל בכפרים אלה שסופחו לירושלים הריבונית. סכום זה הוא כאין וכאפס לעומת המיליארדים הנוספים שנצטרך לבזבז אם הצעתם ההזויה של אלקין־ביבי־בנט־אלדד תתממש.

tguvot@maariv.co.il