1 זה היה לריטואל. בכל פעם מחדש יוצאת לשכת ראש הממשלה בהודעה בומבסטית על אלפי יחידות דיור חדשות שאושרו לבנייה ביהודה ושומרון. בכל פעם מחדש לוקח יום או יומיים כדי להבין ששוב עבדו עלינו, ששוב ניפחו לנו את המספרים, ששוב לא מדובר באלפים אלא במספרים זעומים בהרבה. 

פנים רבות לה, למניפולציה החשבונאית. בחלק מהמקרים מדובר במיזמים שצריכים לעבור כמה שלבים בדרך לאישור הבנייה, וכל שלב כזה מדווח לציבור כאישור בנייה חדש, וזה מאפשר לנסות לצייר כל דירה, בספירה מול התקשורת, כאילו הייתה ארבע. חלק מהבתים עברו את השלבים התכנוניים הראשוניים בלבד והבנייה שלהם לא נראית כלל באופק, ובלשכת ראש הממשלה יודעים שאפשר יהיה לתקוע אותה בהמשך, באלף ואחת תחנות. אם זה היה קורה בפרויקט בנייה בבאר שבע או בעפולה, היינו יכולים לחשב מראש, בהערכה גסה, מתי יוכלו הקבלנים להניח את הבלוק הראשון ומתי יוכלו הדיירים הראשונים לקבוע מזוזה, אלא שביו"ש כל שלב הוא עוד הזדמנות לתקוע את ההליך, וניסיון העבר מלמד שמדובר בדרך חתחתים ארוכה ומתישה שבחלק גדול מהמקרים מסתיימת בשלט אדום של "אין כניסה". 

בשבוע שעבר למדנו שיטה חדשה של עבודה בעיניים, כש־250 חדרים באותו בית אבות מתוכנן באלקנה נספרו כ־250 יחידות דיור חדשות. ועוד לא דיברנו על הטריק שבו לוקחים מאה יחידות שכבר אושרו בעבר, מצרפים להן תוספת של שתי דירות חדשות ומבשרים לציבור על אישור חדש לבניית 102 יחידות דיור. 



כך, מתוך 3,800 יחידות הדיור שסופר לנו עליהן בשבוע שעבר, אושרו באמת לבנייה בפועל רק כמה מאות, ומאחורי כל השאר עומדים מספרים מנופחים. שוב ושוב מחשבת לשכת רה"מ את אותן 300 יחידות דיור שהתחייבה עליהן כבר לפני חמש שנים, אחרי הריסת בית האולפנה, בניסיון להציג אותן בכל פעם כמו תנופת בנייה חדשה. שוב מבקשים מהימין לחגוג עם ההחלטה על בניית יישוב חדש למפוני מגרון, אף שההחלטה הזו היא בסך הכל מימוש של הבטחה שנתנה הממשלה הזו לפני חמש שנים ועד כה לא טרחה לממש. וכל זה עוד לפני שדיברנו על כך שבכל מה שנוגע לכמה מאות יחידות דיור ברשימה שפורסמה, מדובר רק ב"הלבנה" של מבנים שכבר קיימים בשטח. 

נכון, זהו מהלך חשוב, אבל בהחלט לא "תנופת בנייה". בשורה התחתונה, אישורי הבנייה הסופיים ניתנים במשורה, העיכובים רבים, המהמורות בלתי נגמרות, בשטח הכל נע בעצלתיים, אבל צרכן החדשות בישראל ובעולם כולו מקבל את הרושם שהשטח מתפוצץ מבנייה.



***

כדי להבין את עוצמת הבלוף נספר את הסיפור הבא, אבל לפניו עוד הקדמה קטנה. כל בית שמתוכנן בכל מקום במדינת ישראל צריך לעבור כמה וכמה שלבים ואישורים לפני שהקבלן עולה על הקרקע. בכל מה שקשור לבנייה ביהודה ושומרון, מדובר בסדרה מסובכת יותר של שלבים, שגם היא מתחלקת לשניים. לבנייה ביישובים שמוגדרים כפריים יש את דרך הייסורים שלה. כדי לבנות ביישובים שמוגדרים עירוניים, יש צורך לעבור רשימה ארוכה יותר של תחנות ומכשולים ואישורים. שר הביטחון, והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, ומועצת התכנון העליונה, ושוב שר הביטחון, ושוב הממונה, וגם ראש הממשלה, ובין לבין גם ראש המינהל האזרחי, ומתאם הפעולות בשטחים. כל זה מאפשר, כאמור, "למכור" את אישורי התוכניות כמה וכמה פעמים. מנגד, כל זה מאפשר גם לתקוע את הפרויקט כמה וכמה פעמים. 

מה שחשוב, בשורה התחתונה, זה שבניגוד לבנייה בכל מקום אחר בארץ, ביהודה ושומרון יש לשר הביטחון ולראש הממשלה שלל הזדמנויות להחליט שאת הפרויקט הספציפי הזה הם לא מקדמים, או שהם מורחים, או שהם תוקעים, או שהם מעבירים אותו לאישור האמריקאים. 

חזרה לסיפור שלנו. כמה ימים לפני פינוי היישוב עמונה, בתחילת השנה, בלשכת ראש הממשלה חשו בלחץ. תמונות של הריסת יישוב לא עושות טוב לאף אחד, בטח לא כשהן מצולמות במשמרת של ממשלת ימין. כדי להחליק טוב יותר בגרון את ההריסה, יצאה הבשורה מלשכותיהם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון. נתניהו וליברמן החליטו לאשר את בנייתן של יותר מ־3,000 יחידות דיור חדשות. "ההחלטה באה כחלק מהחזרה לחיים נורמליים ביהודה ושומרון, והתנהלות המאפשרת מענה אמיתי לצורכי החיים והדיור", הייתה לשון ההחלטה. ב"ישראל היום" בישרה הכותרת "על רקע פינוי עמונה: לא עוצרים את הבנייה", בהמשך נכתב ששר הביטחון הבטיח כי אנחנו נכנסים לתקופה שבה החיים ביהודה ושומרון "תקינים ונורמליים", ובנקל עלו בדמיון עשרות טרקטורים בשטח כבר בבוקר המוחרת. 

הרשימה שפורסמה הייתה מרשימה. מאות יחידות דיור באלפי מנשה, מאות בבית אריה, מאות בגבעת זאב, מאות בביתר עלית. בקיצור, תנופת בנייה של ממש. לגבי חלק מהיחידות יצאה הודעה מסודרת מיידית, הפרסום של אחרות נדחה עד מרץ, אבל בדיקה שנערכה השבוע מלמדת שתשעה חודשים עברו מאז ההודעה ההיא וכלום לא קרה. לא רק ששום דבר לא מתקדם בשטח, בכל מה שקשור לאלפי יחידות דיור שפורסמו אז, יחידות שעברו כבר את כל האישורים הנדרשים, המדינה לא פרסמה אפילו מכרז שיאפשר לקבלנים להציע הצעות ובהמשך גם להתחיל לעבוד. 

איך זה עובד? הנה, תראו. אחרי אותה הודעה משמחת של ראש הממשלה על אלפי יחידות הדיור החדשות שעתידות לקום, ואחרי החגיגות בימין על הבנייה שאוטוטו משפריצה מכל עבר, פורסמה באתר של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודעה על מכרז לבניית 552 יחידות דיור בפרויקט של מחיר למשתכן בגבעת זאב. ההודעה פורסמה ב־25 בינואר, והיא הזמינה קבלנים להציע הצעות. "חוברת המכרז ניתנת להורדה והדפסה... החל מיום 7.3.2017", נכתב בה, וגם נקבע כי המועד האחרון להגשת הצעות במכרז הוא "8.5.2017 בשעה 12:00 בדיוק". 

עברו כמעט ארבעה חודשים, הקבלנים חיכו, בגבעת זאב המתינו, ואז, ב־3 במאי, התפרסם "עדכון". "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש מודיע בזאת על דחיית מועדים, כמפורט להלן". חוברת המכרז, כך לפי לוח המועדים החדש, תפורסם רק החל מ־12 ביוני. "המועד האחרון להגשת הצעות הוא 24.7.2017 בשעה 12:00 בצוהריים". עבר עוד חודש וחצי, ותחת הכותרת "מודעת הבהרה ודחיית מועדים", התפרסם לציבור עדכון נוסף. חוברת המכרז, דווח בו, תפורסם רק ב־21 באוגוסט. המועד האחרון להגשת הצעות יידחה, לפיכך, ל־30 באוקטובר. נכון לכתיבת שורות אלה, כשהמועד האחרון והדחוי להגשת הצעות מתקרב בצעדי ענק, לא פורסם עדיין המכרז ואין שום הערכה מתי הוא יפורסם. 



***

בסדר, תגידו, אולי זה עניין נקודתי. אולי מדובר בפרויקט שלא היה לו מזל. שנפל בין הכיסאות. אז הנה עוד דוגמה, הפעם מהיישוב בית אריה. הפעם מדובר בתוכנית שאישרו ראש הממשלה ושר הביטחון לבניית 478 יחידות דיור בשמונה מתחמים שונים. ב־30 במרץ פורסמה לראשונה הודעה המזמינה קבלנים להציע הצעות לבניית הפרויקט. באתר של רמ"י הובטח שעד 25 במאי תוצג למעוניינים חוברת המכרז, והם מצדם יוכלו להציע הצעות עד 26 ביוני. 

הזמן עבר, כלום לא קרה, וארבעה ימים לפני התאריך הנכסף פרסמה רשות מקרקעי ישראל "עדכון". המכרז יפורסם רק ב־21 באוגוסט. הצעות אפשר להגיש עד 25 בספטמבר. השעון זחל שוב, הגענו לסוף אוגוסט, והנה הגיע עוד "עדכון". המכרז לא יפורסם עכשיו, התברר, הוא יפורסם עד 23 באוקטובר. מכרז נוסף באותו יישוב, בית אריה, הפעם של 152 יחידות דיור בשלושה מתחמים, מצא את עצמו עם אותו גורל בדיוק. גם הוא לא פורסם עד היום, אף שהודעת הממשלה עליו יצאה כבר לפני שבעה חודשים. 

אני יכול להלאות אתכם בעלילותיהם של כל 15 המכרזים שפורסמו ביישובים העירוניים מתחילת השנה, שורה אחרי שורה, עדכון אחרי עדכון, דחייה אחר דחייה, אבל נעשה את זה בתמצית. בכולם נראית ההשתלשלות זהה. בביתר עלית נדחים באותה שיטה בדיוק, מכרז לבניית 97 יחידות דיור, מכרז לבניית 405 יח"ד, עוד מכרז לבניית 65 יח"ד, עוד מכרז לבניית 22 יח"ד, עוד אחד ל־50 יח"ד, ועוד אחד ל־70 יח"ד. על כל המכרזים הללו נמסרה הודעת אישור סופית כבר בחודש ינואר, למעט אחד שהפרסום בעניינו נעשה חודשיים מאוחר יותר, וכולם באותו מצב. אין עדיין מכרז, יש הודעות מתחלפות ומשתנות על עדכונים ודחיות, ומועד להתקדמות לא נראה באופק. 

זה המצב גם עם המכרז לבניית 552 יחידות הדיור שהוזכרו לעיל בגבעת זאב. זה המצב עם ארבעה מכרזים שונים באלפי מנשה, אחד לבניית 78 יחידות דיור, שני לבניית 472 יחידות דיור, שלישי לבניית 226 יחידות דיור, ורביעי לבניית 56 יחידות דיור. כך בבית אריה עם מכרז אחד לבניית 478 יחידות דיור, ועוד אחד לבניית 152 יחידות דיור. כך בקרני שומרון עם מכרז לבניית 52 יחידות דיור. כך במעלה אדומים עם מכרז לבניית 44 יחידות דיור. סך הכל 2,819 יחידות דיור שראש הממשלה חגג לפני תשעה חודשים בקולי קולות שהוא מוציא לדרך, שהצליחו לעשות כותרות, שלימדו על "חזרה לנורמליות" אחרי שנים של הקפאה, ושמאז לא נעשה איתם דבר לבד מדחייה ועוד דחייה ועוד אחת. 

כדי להבין שלא מדובר במקרה, נבהיר שני דברים. האחד, שמכרזים לבניית פרויקטים באזורים אחרים בארץ, שפורסמו ממש לצד אלה שביו"ש, יצאו בתוך שבועות ספורים. השני, שברשימת הפרויקטים באתר של רמ"י, רשימה המסודרת לפי סדר כרונולוגי, 16 מתוך 17 הפרויקטים ה"וותיקים", הם הפרויקטים המדוברים ביהודה ושומרון. 

***

יש לעניין הזה חריג אחד, ולחריג הזה יש סיפור מעניין. מדובר בפרויקט לבניית 46 יחידות דיור במעלה אדומים. העיר הזו, שנמצאת לכאורה בקונצנזוס הכי גדול, שאין במערכת הפוליטית איש לבד ממרצ והרשימה המשותפת שחולם שהיא לא תהיה בעתיד חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, סובלת כבר שנים ארוכות מהקפאה עמוקה. 
 

"זוגות צעירים עוזבים את העיר כי אין בתים", התלונן לפני כשנה בכאב ראש העיר, בני כשריאל, "סגרנו כבר בית ספר יסודי אחד, וסגרנו עשר כיתות גן. המחירים בשמיים. האוכלוסייה בעיר שייכת למעמד בינוני, עובדי מדינה ומשרדים ציבוריים, והמחירים גבוהים. מחירי הדירות כאן ובפתח תקווה דומים. לזכאי דיור במודיעין, באר יעקב וראש העין זול יותר. לזוגות צעירים שהתחנכו וגדלו פה אין יכולת לבנות. אי אפשר לתת לעיר גדולה ומרכזית ביהודה ושומרון, ששומרת על חומותיה של ירושלים, לגסוס. כשאני סוגר כיתות גן וכיתות בית ספר זה לתת לעיר לגסוס. מה רוצים, שהעיר תהיה בית זקנים גדול?". 



כאמור, אחד הפרויקטים שפורסמו, לכאורה לבנייה, עוסק ב־46 יחידות דיור בעיר הזו. נכון, המספר הזה הוא לעג לרש בכל מה שקשור לעיר בת כמעט 40 אלף תושבים שלא זוכרת מתי לאחרונה אושרה בה בנייה, ובכל זאת מדובר בסיפור מעניין. לקראת סוף חודש ינואר האחרון פורסמה "הודעה על מכרז מחיר למשתכן", לגבי אותן יחידות דיור. רשות מקרקעי ישראל בישרה באתר האינטרנט שלה שהחל מיום 7 במרץ אפשר יהיה לקבל את חוברת המכרז, ולקבלנים שיבקשו להתמודד על הזכות לבנות במקום יינתנו עוד כחודשיים להגיש את הצעותיהם. 

בתחילת חודש מאי, כמו בשאר הפרויקטים ביו"ש, הגיע ה"עדכון": המכרז יפורסם עד 29 במאי, "ולא כפי שפורסם". ב־22 ביוני הגיע עוד עדכון. חוברת המכרז, נמסר בו, תתפרסם לכל המאוחר ב־5 ביולי. באופן לא מפתיע, גם ביולי החוברת לא פורסמה. הזמן חלף עבר לו, וב־9 באוגוסט הגיעה עוד הודעה על "דחיית מועדים". החוברת תפורסם, התבשרנו הפעם, לכל המאוחר ב־22 באוגוסט. חלפו עוד ארבעה שבועות והגיעה עוד דחייה. 12 בספטמבר יהיה היום הנכסף. היום שבו יפורסם סוף סוף המכרז. מה קרה בסופו של דבר? לא תאמינו. יום לפני המועד הזה פורסם המכרז באופן מפתיע, ושבוע וחצי אחר כך כבר התקיים בשטח סיור קבלנים. למה זה מפתיע? כי, כאמור, המכרזון הקטן הזה, של 46 יחידות הדיור, היה היחיד שהצליח להתקדם ביו"ש בשנה האחרונה. אז מה קרה דווקא במעלה אדומים? אתם מוזמנים לנחש לבד, אנחנו רק נספר את הסיפור הבא. 

ימים ספורים בלבד אחרי פרסום המכרז ואחרי אותו סיור קבלנים, הגיע בנימין נתניהו יחד עם חברי הכנסת של הליכוד לישיבת סיעה חגיגית במעלה אדומים. לכלי התקשורת הופצו תמונות של לשכת העיתונות הממשלתית, המראות את נתניהו, חמוש במשקפי שמש, מצביע אל השטח הפתוח שעוטף את מעלה אדומים ומצייר לראש העיר עתיד ורוד ורחב. אחר כך, סביב שולחן עטוף מפה לבנה שעליה זר פרחים נאה, הגיעו ההבטחות למיקרופונים. 

"אני מכריז על תנופת פיתוח במעלה אדומים", בישר נתניהו, "אנחנו נבנה כאן אלפי יחידות דיור. המקום הזה יהיה חלק ממדינת ישראל. זאת בשורה גדולה וחשובה. הוספנו עכשיו כ־1,200 יחידות בינוי בתכנון, ואנחנו מתכוונים להוסיף. זה מבטא את המחויבות שלנו ליישוב הזה, שתמיד יהיה חלק ממדינת ישראל". 

בני כשריאל, ראש עיר ותיק, מוצלח ומנוסה, שהעיר הזו היא פרויקט חיים שלו, נאלץ לשחק את המשחק, להנהן בפנים קודרות ואחרי יובש ארוך שנים שהטיל עליו ראש הממשלה, לדקלם למצלמות: "ראש הממשלה רואה את העיר מעלה אדומים בצורה אוהדת, הוא רוצה לסייע, ובעזרת השם נעשה ונצליח". 

2 אז כן, פה ושם ההתיישבות מצליחה לקושש אישורי בנייה. כמה עשרות פה, כמה עשרות שם. אבל אחרי שנים של הקפאה, ומול יישובים מתבגרים שכבר שנים לא נבנה בהם דבר, ומול צורכי ההתפתחות של ההתיישבות, מדובר בטיפה בים. ואת הטיפה הזו צריך לראות גם על רקע עובדה אחת חשובה, שלא מקבלת די תשומת לב. הקבינט המדיני־ביטחוני אישר בשנה האחרונה בנייה פלסטינית (כולל הלבנה של בנייה בלתי חוקית קיימת) בשטחי C, בהיקף שמתקרב ל־20 אלף יחידות דיור. או במילים אחרות, ממשלת הימין מאשרת לפלסטינים לבנות באזורי C הרבה יותר ממה שהיא מאפשרת לישראלים ומכסה את הנתון הזה במעטה קונפטי שהיא מפזרת אחרי כל מרפסת ישראלית שהיא חותמת עליה. 



3 קחו לדוגמה את סיפור היישוב היהודי בחברון. השבוע חגגו בממשלה בגילה ודיצה את אישור התוכנית לבניית 31 יחידות דיור ברובע חזקיה. שלושים ואחת יחידות. פה ושם גם נזרק לחלל האוויר הנתון שלפיו נתניהו בונה בחברון לראשונה אחרי 40 שנה. 

אז הנה העובדות. ב־40 השנים האחרונות לא היה ראש ממשלה (למעט ברק ואולמרט) שבתקופתו לא הייתה בנייה יהודית בחברון. מנחם בגין בנה את בית הדסה ואת בית חסון ואת בית קסטל. יצחק שמיר בנה את בית רומנו, את שכונת אברהם אבינו, ואת בית שניאורסון, ובתקופתו נוספו גם שכונות הקרוואנים בתל רומיידה וברובע חזקיה. אצל יצחק רבין הסתיימה בניית בית רומנו והורחב בית שניאורסון. נתניהו עצמו בנה בקדנציה הראשונה שלו את בית נחום ויהודה, את בית השישה ואת בית מנחם. גם אריאל שרון המשיך בבנייה. ונתניהו, הפעם בקדנציה השנייה שלו - עם אהוד ברק לצדו ועם ברק אובמה מעליו - הכפיל את חדרי המגורים בבית רומנו. 

אבל עזבו את כל זה. לנתניהו יש כלפי חברון חוב שלא היה לאחרים. בינואר 1997 הוא הביא לאישור הממשלה את הסכם חברון. בממשלה, צריך להזכיר, העסק לא עבר חלק. במאמציו לקושש קולות להעביר את ההחלטה בממשלה, ניאות נתניהו להיעתר לדרישתו של השר דאז, נתן שרנסקי, ולהכניס להחלטה את השורה הבאה: "הממשלה תפעל לשמור על התנאים והצרכים הנדרשים לקיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון". נתניהו אישית חתום על ההתחייבות הזו. האם הפעם יקיים את ההתחייבות? כפי שכבר למדנו, האישור עצמו עדיין איננו מבטיח דבר. המבחן יהיה רק בבנייה.

kalman.liebskind@maariv.co.il