פתאום נתניהו נהיה מר "מצב רוח טוב", מציג נתונים חלקיים ומסובב אותם. למשל, כשהוא אומר: "עכשיו החמוצים עושים עוד משהו - הם תמיד, אבל תמיד, מתארים את המצב שאנחנו בשלטון כדשדוש מתמשך וכקיפאון, במקום דרוך. מבחינתכם, כל עוד לא מפנים יישובים יהודיים זה דשדוש, ולא חשובים כל ההישגים שלנו. לפעמים הם נותנים מחמאה 'לדבר הוא יודע', אבל כל ההישגים שלנו? אם לא פינית, לא עשית. לא דשדוש אלא פריחה. אזרחי ישראל בדירוג האחרון דרגו את עצמם במקום החמישי בעולם, אבל הצעירים עד גיל 29 דרגו את עצמם, שימו לב, חמוצים, במקום השני בסולם האושר העולמי".
גם חמוץ וגם מגן על בית המשפט העליון? זה כבר שמאלני של ממש. הבעיה העיקרית היא שבלי ריבלין, בלי בית המשפט, בלי המפכ"ל ובלי משה יעלון, נתניהו נשאר עם קומץ. קבוצה קטנה. גם שם יש תחושת חמיצות: בבית היהודי, בכולנו, אצל החרדים, אצל אריה דרעי, נפתלי בנט, איילת שקד ומשה כחלון ואפילו אביגדור ליברמן. במקרה של תקלה בתור הזהב, למשל עימות צבאי או משבר כלכלי, זה ישליך על מידת האמון של הציבור במנהיגות. החמיצות מאכלת את שכבת ההגנה של המנהיגות.
התרעות פיקוד העורף