1 עד לאן יכולה להגיע ולחלחל השנאה, למדתי דווקא לפני חודש ובמקרה בדוכן החומוס בקניון של מעלה אדומים. הגעתי לשם לצורך עבודתי ועל מנת להשביע את רעבוני ביקשתי לעצמי חומוס בפיתה. אישה שעמדה איתי בתור וזיהתה אותי, אמרה לי: "מר בניהו, אני שומעת אותך בטלוויזיה ואתה אחלה, רק תעשה טובה ואל תמתח ביקורת על ביבי נתניהו", ואז היא הוסיפה שהיא זוכרת שהייתי גם עוזר של יצחק רבין ז"ל. 
 

מוכר החומוס בדוכן "התעורר" ואמר לי ש"חבל שיצחק רבין כבר נרצח". אני אמרתי לו שהוא צודק מאוד וכי הכל יכול היה להיות אחרת לגמרי. אבל אז הוא הפתיע אותי כשאמר בלי להניד עפעף תוך שהוא מורח לי את החומוס לצלחת ומסובב: "חבל שהרגו את רבין, כי אני הייתי רוצה לרצוח אותו אישית בידיים שלי, חבל".
 

נכנסתי לשוק עמוק והוא חזר על דבריו. מוכר החומוס היה רק בן שנתיים כשיצחק רבין נרצח בכיכר העיר, ואני איבדתי את התיאבון באחת. ויתרתי על האוכל והלכתי לדרכי עם הרהורים קשים. אבל זה לא היה לי חדש. זמן קצר לאחר הרצח הלכתי אל הספר שלי וככה, תוך שהוא מקצר את מה שנותר לגזוז אצלי, הוא אמר לי: "אבי, אתה איש חכם, יושב שם בממשלה, ואני לא מבין משהו... אני לא בעד הרצח של רבין, אבל אם כבר רצחו, למה לא הרגו גם את שמעון פרס, על מנת לסיים את המלאכה? למה עשו חצי עבודה? או לגמרי, או כלום". 

כמובן שלא חזרתי אליו יותר, אבל הבנתי את עומקה של השנאה, של ההסתה ושל הפלגנות. הבנתי את המשמעות של "דין מוסר" ו"דין רודף" ו"פולסא דנורא" ועוד מרעין בישין מהסוג הזה. אני מניח שמדינת ישראל זרועה בעוד כמה מאות או אלפים של צעירים ומבוגרים שלא מרוצים מכך "שלא סיימו את המלאכה" - כך לפחות הם מתבטאים בלי להתבייש. ישנם אחרים שמנסים לשכנע בדבר קונספירציה ומדברים על "פטירתו של יצחק רבין".

כיכר מלכי ישראל לאחר רצח רבין. צילום: יהונתן שאול 



השבוע הגשתי יומיים את התוכנית "זהבי עצבני" ברדיו 103 FM, קראתי לה "זה אבי רגוע". דיברתי עם המאזינים על הרצח, על המורשת ועל הלקחים. רובם היו רגועים אבל חלקם עצבניים מאוד, מבחינתם, יצחק רבין היה "נפל", "מפקד שנכשל" בכל המלחמות ואדם שסיבך את ישראל. ככה, לא פחות. השתדלתי להסביר כמיטב יכולתי, ואז נטלתי לעצמי את הסמכות מהעורך המוזיקלי ושמתי להם גם את "שיר הרעות" ו"שיר לשלום".

2 אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל מקבלים משנה חשיבות משנה לשנה, לא רק בגלל דמות האיש, פועלו הרב בתחום הצבאי והמדיני, או בשל מורשתו, אלא גם בגלל הפצע הפתוח והמדמם ומשום שהלקח לא נלמד ולא הוטמע. אכן, יש לנו ארץ נהדרת, אבל עם פצע עמוק.
 

בתוך ים ההסתות, הפלגנות, השנאה וההתקפות על בית המשפט העליון, הפרקליטות, המשטרה, הנשיא ועוד, מצאתי תקווה בפקודת היום של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, שהודיע שצה"ל זוכר ומוקיר את מפקדו וימשיך ללכת בנתיב שאותו סלל. בצה"ל נערכים מסדרים מיוחדים בכל היחידות ומוקראים דברי הרמטכ"ל.
 

השבוע השתתפתי גם בערב שירה מיוחד של גלי צה"ל והמועצה האזורית מנשה, "שרים ליצחק משיר הרעות עד שיר לשלום". ערב תמים ויפה וחזק וטהור עם אזרחים וחיילים, ללא פוליטיקאים. את האירוע הזה יסדתי לפני 14 שנה כמפקד גלי צה"ל, ואני שמח שהוא נמשך עד היום. הוא מהווה דרך ייחודית להנציח את זכרו של רבין באמצעות מילים ומנגינות שאהב ובאמצעות מתן ביטוי לייעודה של גלי צה"ל.

 

3 אפרופו גלי צה"ל, זו הפעם השנייה מאז קום המדינה שמישהו בצמרת צה"ל מעז להמרות את הוראותיו והחלטותיו של דוד בן־גוריון ז"ל. ההחלטה הראשונה הייתה להוציא מצה"ל את חידון התנ"ך שאורגן מסורתית באופן מעורר הערכה על ידי חיל החינוך, וההחלטה האחרונה: להוציא את גלי צה"ל מחיל החינוך ולהעביר אותה לאכ"א. 
 

יש שיגידו שזה לא כל כך משנה, כי ממילא זה אותו צה"ל וחיל החינוך כפוף לאכ"א, אבל בן־גוריון צדק. הרדיו הצבאי הוא גם מכשיר חינוכי, ויש משהו ערכי בכך שמעל התחנה מתנוסס סמלו של חיל החינוך של צה"ל. מצד אחד זה חבל, ומצד שני רק מוהל לא יכול לקבל תיקונים.

4 שוב ושוב מבשרות הכותרות (על פי פרסומים זרים) על פעילות צבאית ישראלית בתוך סוריה, ובפעם האחרונה באזור דמשק. ירושלים לא מגיבה ובצדק. העמימות בלי קבלת האחריות מאפשרת לאסד "לרשום בפנקס", אך בינתיים לא להגיב. גם כאן יודעים שיבוא יום ואסד יבקש לבוא חשבון במקום ובזמן שיחליט, ואפילו ביחד עם האיראנים וחיזבאללה.
 

כתבתי בעבר ואני שב וכותב שכל פעולה בסוריה חייבת להיות "חיונית לביטחון המדינה", שכן אל לישראל להגדיל את החשבון בפנקסו של הארמון בדמשק ושל האיש שממשיך להיות השכן שלנו במרפסת שממול.
 

5 השבוע תקף שר החינוך נפתלי בנט את דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס ו"עשה עליו סיבוב", משל היה דובר צה"ל באותו הבוקר באבל עמוק על מותם של אנשי הג'יהאד האסלאמי שנהרגו במנהרה. וכי למה לא יעשה זאת? זוהי הפעם הראשונה שבנט מחקה את נתניהו ולא הפוך. אם במקום לתקוף את המפכ"ל נתניהו תוקף את הדובר, אז גם לבנט מותר.
 

יש לי הרבה הערכה לבנט ולמאמציו לשיפור עבודת הקבינט, אבל בעניין דובר צה"ל הוא שגה. תפקידו של דובר צה"ל הוא להסביר את מטרת המבצע לחיסול המנהרה ולאפשר לחמאס ולג'יהאד להכיל את האירוע ולא להגיב לו. זו התכלית האסטרטגית שלנו כעת בעזה, ותפקידו של דובר צה"ל להסביר זאת לצד שלנו, לצד השני, למצרים ולארה"ב.
 

הבעיה היא לא רק המנהרה של חמאס, אלא גם שתי מנהרות נוספות שנחפרות בימים אלו בתוך שטח ישראל מתחת לאף שלנו. מנהרה אחת חופר נפתלי בנט עם פתח מתחת ללשכת ראש הממשלה ועם פיצול אפשרי ללשכת שר הביטחון, ואת המנהרה השנייה חופר השר יואב גלנט אל מתחת ללשכת שר הביטחון. שניהם לוטשים עיניים ל"הילת הביטחון" ומקפידים להצטופף תחתיה בכל עת שניתן. לצערי הרב ולצערנו, עוד יהיו להם הזדמנויות בדרום ואולי בצפון, ובינתיים שימשיכו "לחזק את הכוחות", אם זה עושה להם נעים בגב.

6 יו"ר העבודה אבי גבאי אכן לקח טורייה ליד. הוא חורש את הארץ במפגש עם קהלים על מנת לשכנע אותם לתמוך בו ובמפלגתו. בינתיים הוא גם שינה את החוקה של המפלגה וריכז אצלו סמכויות שהיו חלומו של כל יו"ר, והוא צועד קדימה תוך שהוא חותר כל העת ימינה לכיוון המרכז. עד כאן הכל טוב וראוי להערכה (בעיני המתבונן). אבל השבוע עשה גבאי סיבוב לא יפה על גבו של ח"כ זוהר בהלול, איש ישר ונעים הליכות שהתנחל בעשורים האחרונים בלבו של כל ישראלי. הוא טען כלפיו שהוא קיצוני וכי לא יהיה בכנסת הבאה.  
 

האמת היא שהקשבתי לנאום של ח"כ בהלול, הוא אמר דברים סבירים, בירך את "אחיו היהודים" על ההכרה והריבונות ואמר כי הוא מקווה שגם בני עמו הפלסטינים יקבלו הכרה וריבונות בקרוב. האין זה חזונה של "העבודה"? זאת ועוד, אבי גבאי יודע שבהלול מתלבט בנוגע להמשך דרכו ונוטה שלא להתמודד לכנסת הבאה, אז מדוע לעשות לו שריר? ובהלול הגיב יפה, לא ענה, לא התלהם. אני במקומו הייתי מקבל מרץ, פוקד, קורא לערבים "לנהור אל הקלפיות" בפריימריז לעבודה ולתמוך בי. טוב עשה גבאי כשהבין את הטעות. היה לו העוז לשבת עם בהלול בתוך זמן קצר, לנקות את השולחן ולהחליט על שיתוף פעולה במגזר הערבי.

7 לרונן בן חיים מקיבוץ רמת השופט יש מיזם חדש בשם fortis, שמטרתו להעלות את המודעות לתעסוקה של בני 40 ומעלה באמצעות טכנולוגיה מקבילה ל"גט טקסי". מדובר במיזם חברתי ללא מטרות רווח, ותכליתו לשדך בין דורשי עבודה או מחפשי קריירה שנייה לבין צורכי המשק והשירות הציבורי. על מנת לקדם את הפרויקט יצא בן חיים למסע גיוס המוני המוקדש לזכר מורשת אביו ז"ל: "ואהבת לרעך כמוך ועזרת לו בכל". ואתם חפשו את פרויקט fortis וראו כיצד אפשר לסייע ולהסתייע. בהצלחה לרונן.

8 ברכות חמות ואיחולי שבת מנוחה ורגיעה לחברי היקר גיל שפר, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה אשר נוקה וזוכה השבוע מכל חשד לאחר שנה ארוכה של סבל ומתח. שבת שלום גם להוריו בני ה־87, לרעייתו ולבני משפחתו שסבלו לא פחות ממנו. סוף צדק להיעשות. שבת שלום גם לכולכם.

avi@bnayahu.com