מארגני העצרת שתתקיים הערב בכיכר לרגל מלאת 22 שנה לרצח רבין הם חבר'ה טובים, עמוסי כוונות טובות, במובן הכי טוב של המשפט. שני הגופים שהתנדבו לשאת בנטל השנתי הזה הפעם, "מפקדים למען ביטחון ישראל" ותנועת "דרכנו" עושים עבודת קודש, ואין ספק שטובת העניין לנגד עיניהם. אני באמת מקווה שהעצרת תצליח, ההמונים יגדשו את הכיכר וינשבו בה רוחות טובות. אה, וגם שאף אחד לא יירצח, כמובן.

באותה נשימה, אני מקווה שהצהרתו של יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, שלפיה מהשנה הבאה מפלגת העבודה תחזור ותיקח את האירוע הזה על עצמה ותחזיר אותו למה שהיה אמור להיות מלכתחילה, אכן תתגשם. המקום שבו צריך לפעול לאיחוי הקרע, ריפוי הפצע, איחוד העם ואיתור המכנה המשותף של כולנו הוא הטקסים הממלכתיים שנקבעו על ידי המדינה והתקיימו ביום רביעי השבוע בהר הרצל ובכנסת. גם מערכת החינוך מקיימת אירועים משלה, וגם שם אפשר לפתוח את מעגלי השיח ולנסות להיות עם אחד.

לא כך לגבי העצרת בכיכר. זו, צריכה להיות התכנסות פוליטית. כי אסור לתת לפצע הזה להגליד. בפצע הזה צריך לחטט בכל פעם מחדש, לזכור ולא לשכוח, לדון ולא להדחיק, לפתוח ולא לסגור בקופסה שחורה. איחוי הפצע פירושו קיצור דרך לרצח הבא. למידת הלקח צריכה להתבצע באמצעות ההכאה על חטא. אין דרך אחרת. מדי שנה צריך להציב מראה בפניהם של האחראים לרצח, מדי שנה צריך להגיד, בהשאלה, לעולם לא עוד. מדי שנה צריך להודות בקול רם שיהודי שטוף מוח ירה בראש הממשלה בגלל סיבה פוליטית.

לזכור את מסע ההסתה

מדי שנה צריך להכיר בכך שרבנים רבים עשו מהדת היהודית קרדום לרצוח בו. מדי שנה צריך להזכיר את מסע ההסתה, שלו היו שותפים גם רבים במערכת הפוליטית מימין, שהתיר את דמו של רב אלוף במילואים יצחק רבין, בגלל הדרך הפוליטית שבחר. בכל פעם מחדש צריך לזכור את ה"דין רודף" שהוציאו רבנים נגד רבין. את השיסוי ברחובות. את האלימות שנטפה מההפגנות, את הכרזות, את ההצהרות, את הדם בעיניים. לא, העובדה שאחד הפרובוקטורים היה סוכן שב"כ לא באמת מעלה או מוסיפה לעניין הזה. גם אם אבישי רביב לא היה בא לעולם, רבין היה נרצח.

באותה נשימה, אסור להכתים ציבור שלם, אסור להפנות אצבע מאשימה אל מגזר, אסור להכליל. הימין לא רצח את רבין. לרצח אחראים גורמי הימין שהסיתו, שלא עצרו באדום, ויגאל עמיר. הציונות הדתית לא רצחה את רבין. רצח אותו עשב רעיל ושוטה שצמח פרא בערוגותיה הסוררות. היהדות לא רצחה את רבין, רצחו אותו האלמנטים הקיצונים שמקננים בה ולצערנו הולכים ומתעצמים בשנים האחרונות. ולכן המפלגה של רבין צריכה לקיים בכל שנה עצרת בכיכר של רבין, במקום שבו נשפך דמו של ראש ממשלה ישראלי, ולהזמין אליה את כולם. ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים. כל מי שעתידה של הארץ הזו חשוב לו ומבין שאי אפשר לשלוט בו באמצעות יריות אקדח בגבו של מנהיג נבחר. פעם אחת בשנה צריך להגיד את האמת, להזכיר את מה שקרה ולהישבע שלא יקרה שוב.

העצרת לזכר רבין צריכה להיות פוליטית כי אסור לתת לפצע להגליד