הודעת צה"ל כי ישראל מחזיקה בגופות חמשת החופרים של מנהרת התקיפה מעזה הייתה תרגיל מפתיע של הודעה מודיעינית ופסיכולוגית, אך ספק רב אם התרגיל הזה יקדם עסקה לחילופי גופות. מאז נחשפה מנהרת התקיפה שחפר הג'יהאד האסלאמי לפני כשבוע, חפרה ישראל בחשאי כדי לגלות אם גופות החופרים שנהרגו בהתקפת המנהרה נמצאות בחלק המנהרה שנחשף בשטח ישראל. כדי לגלות את זה הייתה זקוקה ישראל לזמן. היא הרוויחה אותו במגעי סרק עם הצלב האדום, שפנה אליה בשם חמאס והג'יהאד האסלאמי.



הארגונים הפלסטיניים ביקשו מהצלב האדום שיבקש מישראל לאפשר להם לחפור, כדי לגלות את גופות אנשיהם בחלק של המנהרה שנמצאה בקרבת הגבול אך בשטח עזה ומכונה "פרימטר". מדובר במעין אזור חיץ, שהוקם לאחר מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 בהסכמה בין ישראל וחמאס כחלק מההסכם לסיום הלחימה. לפי ההסכם, השטח, ברוחב 100־150 מטרים, הוא בריבונות עזה, אך אסור לתושבי הרצועה להיכנס אליו. אם הם נכנסים - רשאי צה"ל לפתוח באש. ישראל הבהירה כי כל עוד חמאס מחזיק בגופות שני חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין ז"ל ובשני אזרחים חיים – אברה מניגסטו והישאם א־סייד, ומסרב למסור עליהם מידע, בקשת חמאס נדחית ותידחה.



בינתיים טענו ארגונים לזכויות אדם בישראל, וגם כמה אנשי ציבור, כי על ישראל להשיב בחיוב לבקשת ארגוני הטרור. אפילו בפרקליטות המדינה הייתה אי נוחות מעמדת ישראל. זאת, משום שסחר בגופות הוא מעשה בלתי הומאני המנוגד לערכים של מדינת ליברלית ודמוקרטית. עם זאת, יש מצבים ונסיבות שבהם אין מנוס אלא להתאכזר מול אויב אכזר וחסר רחמים, שבציניות סוחר כל כמה שנים בגופות אויביו. כך נהגה הפעם ישראל, וטוב שכך.



זו לא הפעם הראשונה שבין ישראל לארגוני טרור פלסטיניים או חיזבאללה נעשו עסקות, שבחלקן הוחלפו גם גופות. לשם כך יש בישראל מעין "בנק" של גופות - בית קברות שבו מוחזקות גופות חללי אויב ומחבלים, שנועדו לשמש "קלפי מיקוח". חמש הגופות של חופרי הג'יהאד האסלאמי יקברו בבית הקברות הזה ויתווספו לשאר קלפי המיקוח שמחזיקה בהם ישראל.



אבל הדבר לא ישנה את המציאות. כשלוש שנים מתקיימים מגעים עקיפים, באמצעות מתווכחים שונים, בין ישראל לחמאס לקידום עסקה. חמאס דורש, כתנאי מוקדם לכל התקדמות, שחרור 50 מפעיליו. מדובר במחבלים לשעבר, שישבו בכלא, שוחררו בעסקת שליט ב־2012, ונעצרו והוחזרו לבתי הכלא לאחר רצח שלושת תלמידי הישיבה בגוש עציון - מהלכים שדרדרו את שני הצדדים למבצע צוק איתן.



ישראל מתנגדת לכך, ודורשת שהמשא ומתן יהיה מידתי ובלי תנאים מוקדמים. ישראל גם מקשיחה את עמדתה לעומת תקדימי העבר, שבהם נכנעה לרוב לדרישות ארגוני הטרור. הפעם, תמורת גופות החיילים היא מוכנה להחזיר רק גופות, ולא עצירים, ותמורת האזרחים השבויים להחזיר מספר קטן של מחבלים, אך ללא חזרה למתווי עסקאות העבר של חייל אחד, או כמה חיילים, תמורת אלף ויותר מחבלים. לפיכך, הסיכויים לעסקת חילופים דחוקים, בדיוק כפי שהיו לפני שלוש שנים, שבהן כל צד התבצר בעמדתו וסירב להתגמש.