העוינות, או בנוסח המעודכן של ראש הממשלה - החמיצות, שאפיינה את היחסים בין בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, לא גרמה נזק משמעותי או תקלה בלתי הפיכה בקשרים בין שתי המדינות. ומאידך הידידות ומחוות הקרבה שהנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה מרעיפים זה על זה לא הניבו עד כה שום רווח מדיני לישראל או קידום האינטרסים שלה.
השבוע פורסם כי משלחת אמריקאית בהשתתפות ג'ארד קושנר, השליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט וסגנית היועץ לענייני ביטחון דינה פאוול ביקרו בחשאי בסעודיה. אין ספק שבשיחות שנערכו בריאד נדונה גם תוכנית השלום שהנשיא טראמפ מתכונן להציג לישראל ולפלסטינים. אם דבר קיומו של ביקור כזה היה נחשף בתקופת כהונתו של אובמה, הייתה עולה מירושלים זעקת מחאה מהדהדת שכותרתה, "הבית הלבן מוכר את ישראל".
אבל הידידות מחייבת. אסור לומר מילה שישתמעו ממנה מורת רוח או כעס כלפי הנשיא, שלדברי נתניהו הוא "הידיד הגדול שהיה לישראל". אלוהים ישמור.
חוק סיפוח ירושלים הוקפא, לפי דיווחים, בלחץ סעודיה, אבל הלחץ לא משיג את מטרתו בלי רצונו של ראש הממשלה והחשיבות שהוא מייחס לחברות עם טראמפ. במילים אחרות, לא רק שיחסי הקרבה בין טראמפ לנתניהו לא הפיקו עד כה שום הישג מדיני או יתרון פוליטי לישראל, הם גבו מחיר יקר שאותו, יש לציין, משלם כמובן רק הצד הישראלי.
לפי סיפור שרווח בקרב דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק, כאשר הניחו לפני קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את התרגום לנאום טראמפ במושב הפתיחה של עצרת האו"ם, היא העיפה מבט חטוף בתוכן והפטירה ביובש: "כבר אמרתי מזמן שאין לסמוך עליו".
# # #
נאומים של נשיאי ארה"ב במושבי הפתיחה של העצרות השנתיות של האו"ם בשניים־שלושה העשורים האחרונים אינם נחשבים כנכסי צאן ברזל ולא נחקקו כאירועים מכוננים, אבל הנאום שנשא טראמפ הוגדר כנאום טראמפיסטי. מסקנה שלא הייתה זקוקה לפירושים ולהסברים. ראש הממשלה היחיד של מדינה מערבית שהזדרז לשבח ולפאר את הנאום היה נתניהו. "הנאום האמיץ ביותר שנישא באו"ם", הצהיר ראש ממשלת ישראל. במזנון המשלחות, דיפלומטים חייכו במבוכה. "איזה אומץ לב היה בנאום?", שאלו.
נתניהו חזר והשתמש במונח אומץ גם במחמאה שמיהר לחלוק לנאומו של טראמפ בנושא הסכם הגרעין עם איראן. "החלטה אמיצה", הצהיר. הפעם הייתה ההגדרה תמוהה ומביכה. אם משהו בלט והזדקר בתוכן נאומו של הנשיא האמריקאי על הסכם הגרעין היה זה התחמקות מופגנת מכל סימן להחלטה על עתיד ההסכם. אבל כאמור, הידידות מחייבת ומכפיפה, גם אם תובעת הצהרה הזויה.
לידידות המתרפסת השלכות שליליות בשני תחומים החשובים לישראל. הרוב הגדול בקרב יהודי ארה"ב הצביע בעד הילרי קלינטון ומתעב את טראמפ, המהווה בעיניו גורם המנוגד לערכים שאפשרו את שגשוגה והתעצמותה של הקהילה. הקרבה בין טראמפ לנתניהו היא מהגורמים המרכזיים למשבר היחסים בין ישראל לקהילה. והאירוניה היא שבשל יחסים אלו ראש הממשלה מאבד גם את האהדה והתמיכה שיש לו בקרב צמרת המפלגה הרפובליקנית, חברי קונגרס וסנאטורים. ההערכה בוושינגטון היא שההתנגדות תגבר ותגלוש לפעילות להדחתו של הנשיא.
גם מאמצי ההתקרבות שמפגין ראש הממשלה כלפי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין גורמים להרמת גבות אצל דיפלומטים בניו יורק. נשיא רוסיה נחשב לדמות מוקצית בזירה הבינלאומית, ובקרב מנהיגי מעצמות המערב היחס אליו הוא כאל גורם שלילי שמזיק למאמצים לקידום יציבות ושלום. נתניהו הוא היחידי מקרב ראשי מדינות מערביות שעולה לרגל לקרמלין באופן קבוע ומקיים פגישות עם פוטין. אבל בכל הנוגע ליחסים עם רוסיה, קיימים מבחינת ישראל אינטרסים ביטחוניים מרכזיים המחייבים טיפוח יחסים עם הנשיא.
# # #
העוינות ששררה בין נתניהו לאובמה לא מנעה את חתימת הסכם הסיוע הביטחוני לעשר שנים בהיקף של 38 מיליארד דולר, שנחתם בסוף כהונתו של הנשיא האמריקאי. לדברי גורמים בכירים במערכת הביטחון, לא היה לישראל נשיא כל כך אוהד, נדיב ומסייע בתחום הביטחון כמוהו.
טראמפ עדיין בתחילת כהונתו, ולמזלה של ישראל היא לא זקוקה במיוחד לעזרה מצדו בתחום הביטחון. גם שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום המודיעיני הוא תקין ואף למעלה מזה. אבל בכל הנוגע לתהליך השלום, הידידות בין טראמפ לנתניהו עלולה להתגלות כשטח מסוכן. לפי גורמים מדיניים בניו יורק, מתגבש בבית הלבן מתווה לקידום פתרון לסכסוך. ההערכה היא שחלקים לא מבוטלים במתווה לא יהיו מקובלים על ישראל ויעוררו התנגדות. או אז יתגלה לנתניהו כי לטראמפ פירוש משלו לידידות ולקרבה. פירוש לא סימפתי, שיגרום לנתניהו התפכחות מכאיבה.