ביטול הרצאתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי באוניברסיטת פרינסטון על ידי ארגון הלל חשף את קצה הקרחון של תהליך הרסני שמתרחש בקרב הנהגת הקהילה היהודית בארה"ב. הקרחון עצמו נחשף למוחרת בשימוע שערורייתי שהתקיים בגבעת הקפיטול בנושא הצעת חוק שנועדה לחזק את המאבק נגד האנטישמיות הגואה בקמפוסים.

על פי ההצעה, ראשי האוניברסיטאות יחויבו להשתמש בהגדרת האנטישמיות שאומצה על ידי מחלקת המדינה ב־2011 בבואם לטפל במתקפות נגד סטודנטים יהודים. תשעת העדים שמסרו עדות בפני המחוקקים היו יהודים אמריקאים. חמישה תמכו בהצעת החוק, ארבעה התנגדו. הגדרת האנטישמיות נועדה להילחם נגד מה שמכונה "האנטישמיות החדשה". בעוד שבמחצית הראשונה של המאה ה־20 האנטישמיות התייחסה ליהודים כאל פרטים, בדורות האחרונים היהודי הקולקטיבי משמש עילה והצדקה למתקפות נגד יהודים, במיוחד במדינות המערב.

על פי מחלקת המדינה, בין הביטויים לאנטישמיות נכללת הטענה לנאמנות כפולה, ולפיה "אזרחים יהודים (נאשמים כבעלי) נאמנות גבוהה יותר לישראל, או לסדר עדיפויות של יהודי העולם, מאשר לאינטרסים של העמים שלהם עצמם". כמעשים אנטישמיים הוגדרו גם דה־לגיטימציה של זכות קיומה של ישראל, דמוניזציה של מדינת ישראל, לרבות באמצעות השוואתה לגרמניה הנאצית, והפעלת סטנדרט מיוחד לשפיטת ישראל, למשל באו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים.



מאז שאומצה ההגדרה על ידי מחלקת המדינה, ארגונים יהודיים בארה"ב מבקשים מהנהלות האוניברסיטאות לאמץ אותה כדי להילחם באנטישמיות בקמפוסים. אם תעבור, הצעת החוק תחייב אותן לעשות זאת.



דחיפות העניין נחשפת בין השאר מהעלייה התלולה של אירועים אנטישמיים בקמפוסים בשנים האחרונות. על פי הנתונים שהציג ג'ונתן גרינבלט, יושב ראש הליגה נגד השמצה, בתשעת החודשים הראשונים של 2017, חלה עלייה של %59 לעומת 2016. מחקר שפורסם בשנה האחרונה על ידי אוניברסיטת ברנדייס מצא כי שליש מהסטודנטים היהודים בארה"ב חוו מתקפה אנטישמית או היו עדים לה בשנה החולפת.

לנוכח הממדים ההולכים וגדלים של האירועים נדהמו המחוקקים בוועדת המשפטים לגלות כי כמעט מחצית מהעדים התנגדו באופן נחרץ ליוזמת החקיקה שנועדה להגן על יהודים בקמפוסים. שניים מהמתנגדים הם פרופסורים ללימודים יהודיים: פמלה נאדל משמשת כנשיאת ארגון הגג הארצי לפרופסורים ללימודי יהדות. ובארי טרכטנברג מכהן כראש החוג להיסטוריה יהודית באוניברסיטת ווייק פורסט.

נאדל אומנם הודתה כי יש אנטישמיות בקמפוסים, אולם לדבריה היא איננה נגע שצריכים לטפל בו באמצעות חקיקה. סטודנטים יהודים, היא סברה, שמחים בחלקם בעיקרון ולא חשים מאוימים. טרכטנברג, מצדו, ניצל את ההזדמנות כדי להתנגד להגדרת מחלקת המדינה. לדעתו, לא רק שאין בעיית אנטישמיות בקמפוסים, אם תעבור הצעת החוק היא תפגע בחופש האקדמי. טרכטנברג טען שיהודים ציונים נאמנים יותר לישראל מאשר לארצותיהם ואמר שאפשר להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית. הוא גם הבהיר שיש להבחין בין כאלה שאומרים שאין לישראל זכות קיום לבין האומרים כי אין למדינה יהודית זכות קיום.

שני הדוברים האחרים שהתנגדו לחוק טענו כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. קנט שטרן אמר כי היות שיש יהודים שמתנגדים לקיום ישראל, גם הם יואשמו באנטישמיות על פי הצעת החוק. חוץ מזה, לדבריו, ההגדרה נכונה, אולם לא צריך להשתמש בה בקמפוסים כי מותר לסטודנטים להיות אנטי־ציונים ולא כדאי לפגוע בזכותם להגיד שהם מתנגדים לקיומה של ישראל.

שטרן, טרכטנברג ונאדל ביססו את טיעוניהם על דוח שפורסם בספטמבר על ידי צוות בסטנפורד בראשות פרופ' ללימודים יהודיים בשם ארי קלמן. הדוח טוען כי סטודנטים יהודים אינם חשים מאוימים בקמפוסים. הבעיה עם המחקר הזה היא שאין לו ערך סטטיסטי. קלמן הודה כי המדגם שלו קטן ולא מייצג. זאת אומרת, הוא אינו אלא כלי תעמולה נגד ניסיונות הקהילה היהודית האמריקאית להילחם בשנאת יהודים.

כמו טרכטנברג, קלמן אינו רק חוקר. שניהם גם פעילים אנטי־ציוניים. קלמן יושב במועצה האקדמית של מה שמכונה "הלל פתוח", שדורש כי בתי הלל בקמפוסים יתירו לפעילי תנועת החרם נגד ישראל (BDS) לפעול בבית הרשמי של סטודנטים יהודים. טרכטנברג חבר פעיל בתנועת החרם. הוא חתם על עצומה הקוראת לחרם על האוניברסיטה העברית ועל עצומות אחרות המגנות את ישראל כמדינה בלתי לגיטימית.

פגיעה בחופש הביטוי
את הרצאתה של חוטובלי ביטלה ראש ארגון הלל פרינסטון, הרבה ג'ולי רוט. על פי החוקר ישראל מידד, רוט היא חברה בקרן החדשה לישראל. בעלה הוא חבר פעיל בג'יי סטריט וב"רבנים ללא גבולות". בני הזוג תרמו לארגון האנטי־ציוני "תרועה", הפעיל בתנועת החרם והמשויך לרבנים לזכויות אדם בישראל.
כפי שפרסם דיוויד בדין בערוץ 7, רוט ביטלה בעבר את ההרצאה של המוסלמית לשעבר, והפעילה הפרו־ישראלית נוני דארוויש, לאחר שארגון מוסלמי דרש זאת.

יתרה מכך, באמצע חודש אוקטובר סניף הלל של אוניברסיטת סטנפורד ביטל אירוע של ארגון "מילואימניקים בחזית", שבו חיילי מילואים דרוזים, ערבים ובדואים היו אמורים לשתף את הסטודנטים בחוויותיהם כחיילי צה"ל לא יהודים. גם שם, הביטול תורץ כתולדה של קשיים בירוקרטיים. רוט וארגון הגג של הלל טענו כי ביטול הרצאתה של חוטובלי בפרינסטון, כמו גם ביטול אירוע מילואימניקים בחזית נגרמו מסיבות לוגיסטיות.

ההימנעות שלהם להודות כי הם פועלים ממניעים אנטי־ישראליים איננה מקרית. הם מבינים כי הקהילה האמריקאית - לרבות הסטודנטים היהודים בקמפוסים - אינם שותפים לגישתם. סקרי דעת קהל בקרב יהודי ארה"ב שבוצעו בשנים האחרונות מראים שרוב משמעותי של יהודים אמריקאים תומכים מאוד בישראל, לרבות צעירים.

אולם התמיכה הזאת עומדת בסכנה, זאת כפועל יוצא מעליית כוחות רדיקליים ואנטי־ישראליים בשמאל האמריקאי. 49% מיהדות ארה"ב מגדירה את עצמה כליברלית. אנשים כמו רוט, קלמן, טרכטנברג והנהלת בית הלל מבינים שאומנם התמיכה בישראל בקרב הצעירים היהודים עדיין גבוהה, על כן הם לא יוצאים באופן חזיתי נגד ישראל. אבל אם הם יוכלו לשכנע את הסטודנטים הצעירים שזה בסדר לתמוך בישראל, אולם שרים וסגני שרים וחיילי מילואים יכולים לסכן את האווירה בקמפוס, אזי תהיינה לכך השלכות.

או שהם ישכנעו את הסטודנטים הצעירים לא לתמוך בישראל ולראות בקיומה פגיעה בזכויות אדם, או שהם ירוקנו מתוכן את המושג "פרו־ישראלי" באופן שיאפשר לאנטישמים לפעול באין מפריע תוך ביטול חופש הביטוי של יהודים פרו־ישראלים.

עלינו להבין כי מדובר בתופעה ולא באירועים בודדים. בשנים האחרונות קיימת פעילות אינטנסיבית שתכליתה לאייש עמדות הנהגה ביהודים אנטי־ישראלים. כך למשל, בספטמבר פעיל חרם בשם דיוויד מייארס מונה לכהן כמנכ"ל המרכז להיסטוריה יהודית בניו יורק. מינויו גרם למחאה גדולה אם כי מאוחרת של פעילים פרו־ישראלים.

על ממשלת ישראל לגבות את הפעילות של יהודים פרו־ישראלים בארה"ב ואת מאמציהם למנוע מינויים של פעילים אנטי־ישראלים למשרות בהנהגת הקהילה היהודית. כמו כן יש לפעול לפיטוריהם של פעילים אנטי־ישראלים ממשרותיהם. רוט איננה ראויה לעמוד בראש סניף הלל פרינסטון לאחר שהעניקה גיבוי לסטודנטים שכינו את סגנית שר החוץ של ישראל "גזענית". על אוניברסיטת ווייק פורסט לדעת כי טרכטנברג הפיץ עמדות אנטישמיות בעדות בפני בית המחוקקים.

התברגותם של פעילים אנטי־ישראלים במשרות מפתח בקהילה היא תופעה מדאיגה. היא נועדה לפגוע בתמיכת יהודי ארה"ב בישראל, תוך פגיעה בזכויות האזרח שלהם. אסור שישראל תשב בחיבוק ידיים ותאפשר לתהליך הזה להימשך ללא מאבק.

tguvot@maariv.co.il