הזדמנות גדולה עומדת בפני שרת המשפטים להחזיר את השליטה בייצוג המדינה לידי הממשלה, כעת כשראש מחלקת הבג"צים, עו"ד אסנת מנדל, הודיעה על פרישה. שנים ארוכות מנהלת מחלקת הבג"צים ופרקליטות המדינה מדיניות עצמאית, שלא פעם, דווקא בעניינים קריטיים, סותרת את מדיניות נבחרי העם. זוהי תופעה שגובלת בהפרת אמונים ומשבשת את המשטר הדמוקרטי. מדובר במדיניות שנישאת בהתרסה כאידיאולוגיה, ועכשיו, לקראת המינוי החדש, ישנה כוונה להנציח אותה. המינוי עתיד להתבצע על ידי פרקליט המדינה עצמו, והתוצאה ברורה. אלא שבראש הגוף שמייצג את המדינה במאבקים החשובים ביותר, לא פעם בפני אויבי המדינה, חייבים להציב עורך דין שמייצג את עמדת נבחרי העם, כל עוד ישנה דרך משפטית לגיטימית לעשות את זה.

כדי להבין את גודל האבסורד, רצוי להיזכר עד כמה עו"ד מנדל עצמה הפרה עמדות ממשלה מפורשות בפני בג"ץ. כך, למשל, לפני כמה שנים קיבלה ועדת השרים לענייני התיישבות החלטה שעסקה בענייני היישוב מגרון. הממשלה החליטה שאם תוכח רכישת הקרקע בידי המתיישבים, תישקל בחיוב השארתם במקומם, ויתאפשרו הליכי תכנון. אלא שכאשר הופיעה ראש מחלקת הבג"צים בפני השופטים, היא סיפרה על החלטת הממשלה, אבל הוסיפה כי "היועץ המשפטי לממשלה סבר כי העמדה, כפי שהיא מוצעת על ידי ועדת השרים לענייני התיישבות, מעוררת קשיים משפטיים". לכן היא ביקשה עוד ארכה כדי לבשר מהי אכן עמדת הממשלה.

איילת שקד, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מדיניות פוליטית פסאודו-משפטית



זוהי דוגמה קיצונית לדרך התנהלות בעלת סממני מרד נגד הרשויות הנבחרות. ראש מחלקת הבג"צים וגם היועץ המשפטי לממשלה חייבים לייצג את עמדות הממשלה, אלא אם כן אלו בלתי חוקיות בעליל. אבל אסנת מנדל לא מסתירה את דעתה כי היא והמחלקה שלה אינם מייצגים את הממשלה והעם, אלא את מה שהיא מכנה "האינטרס הציבורי". במאמר בכתב העת "מעשי משפט", היא הסבירה שעל הפרקליט "לפרק כל החלטה" של הממשלה ומשרדיה ולהחליט בעצמו מהי העמדה שתוצג בבית המשפט. זוהי תפיסה חתרנית שהופכת את היוצרות שבין נבחרי העם לממוני השירות הציבורי. זהו הקו שמובילים מחלקת הבג"צים ופרקליטות המדינה זה דור. באמצעותה מכופפים עובדי מדינה בכירים את ידי הממשלה הנבחרת, ומשליטים מדיניות פסאודו־משפטית, שנובעת מתפיסת עולם אידיאולוגית־פוליטית.

העיוות בא לידי ביטוי בעיקר בפרקטיקה היומיומית. מחלקת הבג"צים, בתיקים הנתונים במחלוקת פוליטית, מסייעת לא פעם לגורמים זרים ועוינים, כשאינה פועלת כפי שמצופה מעורך דין המגן על הלקוח שלו. לא פעם היא מציגה בפני עותרים עוינים נתונים רבים שלא היו בידיהם ומשמשים לקעקוע העמדות שעליהן אמורה להגן הפרקליטות. כך, משום מה דווקא בתיקי ההתיישבות ביהודה ושומרון, נוחלת מחלקת הבג"צים מפלות חוזרות ונשנות אל מול ארגונים המייצגים אינטרסים זרים. לו הכישלונות הללו היו מתרחשים בכל מנגנון אחר של המדינה, למשל בצבא, הייתה מוקמת ועדת חקירה והיו מוסקות מסקנות קיצוניות לגבי האחראים.

עכשיו, למרות ההזדמנות לשנות מהיסוד את ייצוג המדינה בבג"ץ, לא ברור אם שרת המשפטים מוכנה לנהל מלחמה על המינוי. בתקופה האחרונה הצליחה שקד לרסן במשהו את עמדות מחלקת הבג"צים, אבל כאשר היא תתחלף, יחזור המצב לקדמותו. לכן היא חייבת לעקור עכשיו מהשורש את שיטת השלטון האבסורדית שביססו מייצגי המדינה. את המנגינה הצורמת הזו חייבים להפסיק.