כשטובעים, כל קש מהווה תוכנית חילוץ והצלה. אנשים שעובדים עם נתניהו מתחילים לזהות בקיעים ראשונים בכושר העמידה שלו. הלו"ז, שהיה תמיד כאוטי, הפך לבלתי אפשרי. ישיבות ודיונים נדחים מעכשיו לעכשיו. דיוני קבינט מתבטלים ללא התראה סבירה. היקף הזמן שבו נעדר ראש הממשלה לטובת שעות בלפור המוקצות לטובת ההגנה המשפטית, הולך וגובר. מצבי רוחו משתנים במהירות.
אחד מאלה שעובדים איתו בקביעות מספר שיש ימים שבהם הוא מפגין כושר יוצא מן הכלל, חדות וריכוז, כאילו הכל בסדר ורוני אלשיך הוא עדיין סגן ראש השב"כ, ובימים אחרים הוא נראה "על הפנים", מרוט ומרוגז ועצבני ולפעמים גם קצת מבוהל. בדיוק כפי שסיפר הפרקליט יעקב וינרוט, בראיון ב"עובדה" בשבוע שעבר. החרדה באה והולכת, לפעמים מורגעת באמצעי כזה, לפעמים בדרך אחרת, אבל לעולם תשוב, ובכוחות מחודשים.
נתניהו הוא פייטר. לעולם לא ייכנע, לעולם לא יוותר, גם כשאין סיכויים. קרש ההצלה המתוכנן נכון לעכשיו הוא יוזמת השלום האמריקאית, שעליה נכתב כאן בשבוע שעבר. היא, בצירוף "חוק ההמלצות" של ח"כ דודי אמסלם וריצה לבחירות על רקע מדיני, יעשו את העבודה, כך מאמין ראש הממשלה. זה לא אומר שדעתו לא תשתנה בעוד רבע שעה לקיצוניות הפוכה, ותעבור עוד כמה מהפכים דומים עד שתידרש החלטה של ממש. כרגע, ביבי רוצה בחירות במהלך 2018, כדי להקדים את המלצת היועמ"ש על הגשת כתב אישום נגדו בעבירות שוחד (במקרה הרע) או מרמה והפרת אמונים (במקרה הרע פחות).
הטור המלא ב"מעריב סופהשבוע"