מקהלת הבהלה המאוחדת, של התקשורת המוכרת פאניקה והמנהיגות מלבת הפחדים, שוב נתנה קולה השבוע. מה לא אמרו לנו: "הג'יהאד ימטיר טילים על מרכז הארץ!"; "ישראל בדרך למלחמה בלבנון בשירות הסעודים!"; וכמובן שאי אפשר בלי - "האיראנים על הגדרות!". אבל בעוד אנחנו עסוקים בלספור את הקילומטרים בין השיעי האחרון לגבול, נראה שאנחנו מפספסים את התוכנית להסדר ישראלי־פלסטיני שמבשלות לנו ארה"ב וסעודיה ושתנחת עלינו בקרוב.

נתחיל מהדרום: פיצוץ המנהרה לפני כשלושה שבועות הוא ללא ספק האירוע החמור ביותר מאז צוק איתן. 12 הרוגים פלסטינים הם לא משהו שצריך להקל בו ראש וגם לא בצורך של הג'יהאד האסלאמי לנקום. ההערכות שהצטברו הבהילו בעיצומה של השבת האחרונה את מתאם הפעולות בשטחים פולי מרדכי לקריה, והוא הקליט אזהרה מצולמת, על מדים ובערבית, לאנשי הג'יהאד האסלאמי, ובעיקר למפקדה שלהם בדמשק. המסר הזה נקלט, לפחות באופן חלקי.



מכאן ועד לפריסה ההיסטרית של סוללות "כיפת ברזל" במרכז הארץ יש מרחק גדול, שלתוכו נכנסו מקדמי פאניקה של הקבינט והרמטכ"ל. בעצם הפריסה של מערכות ההגנה אותתה ישראל שהיא מוכנה לספיגה, וזה לא אמור להיות המסר ברגע הזה. הג'יהאד צריך לדעת שאנחנו נשרוף את עזה אם יעזו לירות על מרכז הארץ. גם מצרים וגם חמאס מבינים את זה, ומסבירים לו שלא ייתנו לו לגרור את הרצועה למלחמה נוספת כרגע.


הג'יהאד יחפשו דרך לנקום, אבל מוגבלת, כזאת שלא תגזור עליהם מלחמה, ולא דווקא עכשיו. פיגוע צליפה או מטען על הגדר בימים שקטים יותר - משהו שיגלגל את דילמת התגובה לצד הישראלי. לא הייתה שום סיבה שתושבי גוש דן יתעוררו לנוף של "כיפת ברזל" השבוע, אבל לצמרת צה"ל לא היה האומץ להתעקש על זה אל מול הדרג המדיני, שגם ככה נמצא בימים אלה במצב רטט.

היוזמה הסעודית

בצפון חזר הספין של "איראנים בגולן", ושם שוב יכלו ראש הממשלה ושר הביטחון לנפח את החזה ולהפריח איומים חלולים כלפי איראן (איכשהו כשהם פוגשים את פוטין יוצא מהם כל האוויר החם הזה). ההסכם שנחתם בעמאן לפני שבוע רחוק מלענות על הדרישות של ישראל, אבל הוא יותר טוב מההסכם הקודם. הוא מכיר בצורך להרחיק כוחות שאינם סוריים (שיעיים) מהגבול הישראלי, ולא, הוא לא יוביל לנסיגת כל הכוחות הלא־סוריים מסוריה. הבעיה היא שההסכם הזה נחתם במעמד צדדים שאף אחד מהם אינו הריבון. אסד לא צד להסכם, ולכן לא ברור מי יהיה זה שיאכוף אותו.

בגולן אין באמת נוכחות של כוחות איראניים. יש יועצים וקציני מודיעין איראנים ושל חיזבאללה שמלווים את הכוחות הסוריים, ויש מיליציה שיעית שפועלת דרומה משם, בדרעא שבחורן. רוסיה מכירה בצורך למנוע חיכוך בין איראן לישראל, אבל כמו שהיא לא מתכוונת להסיג אי־פעם את כוחותיה מסוריה, כך גם
לא תוכל לסלק לחלוטין כל נוכחות איראנית מהטריטוריה של אסד.

ההתמקדות שלנו במרחק המדויק שבו יהיו איראנים מהגבול מחמיצה את העיקר. בטכנולוגיה של היום זה לא באמת משנה אם מדובר ב־15 או ב־20 ק"מ מהגבול. מה שחשוב הוא הנושאים האסטרטגיים: נמל ימי איראני, שדה תעופה והצבתם או ייצורם של טילים אסטרטגיים במרחב הסורי. באלה - ההסכם לא מטפל.



שאלה משמעותית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא עד מתי יהיה חיזבאללה משועבד למלחמה בסוריה, כי ברגע שהוא ייצא ויחזור ללבנון - הוא יהיה מוכן שוב לעימות עם ישראל. כרגע אין תשובה טובה לשאלה הזאת. לא ברור אם אסד יכול בכוחות עצמו לשלוט בטריטוריה הענקית שחזרה לשליטתו. מה שמוביל אותנו לספין הבא, שיצא מבית היוצר של חיזבאללה: "סעודיה דוחפת את ישראל לעימות עם לבנון". המסתורין סביב התפטרותו של סעד אל־חרירי הוביל גם ישראלים לאמץ את הקונספירציה ההזויה הזאת.

גם בישראל עוד לא מבינים עד הסוף את המהלך של מוחמד בן סלמאן (להלן MBS) מול לבנון, אבל צריך להסתכל עליו כעל מהלך אזורי. לסעודים נמאס שאל־חרירי, יליד סעודיה שמחצית מעסקיו הם במימון סעודי, ממשיך לשמש כעלה תאנה לממשלת חיזבאללה. הוא אולץ להתפטר, והם כנראה גם הציגו לו מידע (אמין או שלא) שאם יחזור ללבנון - חייו יהיו בסכנה (במשפחת אל־חרירי מתייחסים ברצינות לאיומים כאלה). סעודיה רוצה שלבנון תיחשף כמו שהיא - מדינה בשליטת חיזבאללה ואיראן.

ישראל לא הייתה שותפה למהלך הזה והופתעה ממנו. התגובה של טראמפ מלמדת שהוא מבין את המהלך ואולי אפילו שותף לו. את כל מה שקורה בימים אלה בסעודיה אי אפשר לנתק ממה שקורה באיחוד האמירויות. יורש העצר, מוחמד בן זאיד (להלן MBZ), הוא המנטור של מקבילו הסעודי MBS. שני הצעירים האלה מנסים לעצב יחד מזרח תיכון חדש.

MBZ הצליח לשכנע את האמריקאים למכור לו מטוסי 35־F - מהלך בעל משמעות דרמטית מבחינת ישראל ומבחינת עקרון השמירה על יתרונה האיכותי. בתמורה, מיהר להודיע על השהיית עסקת ענק לרכישת מטוסי נוסעים מאיירבאס, ובמקום זה הודיע על הזמנה של מטוסים בשווי 15 מיליארד מבואינג האמריקאית.

במקביל, MBS הורה על מעצרם של עשרות בני בית המלוכה וחילט רכוש שמוערך ב־100 מיליארד דולר. זו תוספת משמעותית לקופה הסעודית המדולדלת בעקבות המלחמה המתמשכת בתימן. סעודיה תחת MBS לא תהיה יותר ממלכה פאסיבית, אבל לפני זה הוא חייב להבטיח לעצמו לקבל את המלוכה בעוד אביו המלך חי. הוא מדלג על סדר הירושה המקובל, שלפיו האח הבכיר הוא יורש העצר, ויהיה צריך להבטיח שזה יקרה עוד בימי חייו של המלך סלמאן, אחרת צפויה לו אופוזיציה עיקשת.

המדינה האחת

מה שצריך בעיקר לעניין אותנו הוא הזימון הדחוף של אבו מאזן לסעודיה השבוע, רגע אחרי שג'ארד קושנר סיים את מסעו באזור. אבו מאזן הוזעק מקהיר לפגישה עם המלך ועם MBS ובשובו נשא נאום ששודר בוידיאו לעשרות אלפים בעצרת הזיכרון לערפאת. "אם פתרון שתי המדינות יקרוס", אמר אבו מאזן, "נלך למדינה אחת". האמירה הדרמטית הזאת כמעט לא זכתה לתשומת לב אצלנו.

היינו עסוקים בללמד לקח את השותפה הכי קרובה שלנו באזור - ירדן. ברגע של ציונות גאה וזחוחה הודענו שאנחנו מקפיאים את פרויקט תעלת הימים עם בת הברית החשובה ביותר שלנו במזרח התיכון. תזכורת: אחרי שמאבטח שלנו הרג בשלומיאליות אדם חף מפשע בירדן, ואחרי שירדן התירה לו לחזור לארץ, הורה ראש הממשלה גם לשגרירה שלנו לחזור לישראל כדי להצטלם איתו ועם המאבטח. שום ירדני לא דרש ממנה לחזור לארץ או לסגור את השגרירות. אבל אחרי הצילום, שהיה כאצבע בעין של הירדנים, הם סירבו לאפשר את חזרת השגרירה עד למיצוי החקירה של התקרית. במקום ליישב את המשבר אנחנו מנסים לחנך אותם.

אולי זה המחסור בסיגרים או בשמפניה, אבל צריך להיות עיוור כדי לא לראות את העסקה שרוקחת ארה"ב מעל לראשינו - טיוטת הסכם שתנחת כאן על המנהיגות המשותקת שלנו. את הנשיא הזה יהיה קשה להאשים באנטישמיות או בתמיכה באסלאם, ואולי רה"מ מחכה לתכתיב אמריקאי. אבל יותר מכל איראני בסוריה או רקטה של הג'יהאד האסלאמי - איום המדינה האחת הוא האיום הקיומי האחרון שעומד לפתחנו.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ עשר