אומנים וסופרים לא חיו ויצרו למען הכסף, הם מעולם לא השכילו למנף או להשקיע, ובוודאי שלא ידעו להוון את הכישרון שלהם. שמישהו ישאל את לאה גולדברג אם היא ידעה מה זה אג"ח קונצרני. האם כתוב בביוגרפיה של רחל שהיא התעסקה עם השקעות במאגרי גז או זהב? הרי כל חייה הקצרים (40) המאגר היחיד שהיא ערגה אליו היה הכנרת, שגם הוא הולך ומתכלה, והאדם היחיד שהיא רצתה בקרבתו היה זלמן שזר, הנשיא השלישי, שהתנכר אליה ולא עזר לה. הדרך שלה לתקשר איתו הייתה כשהקדישה לו את "גן נעול" (מוקדש ל"זר"):
וממילא אף אחד לא זוכר מי מוטבע על איזה שטר, אבל כולם זוכרים מי לא מוטבע. וגם הפעם התעוררה השאלה עם הנהי והמרמור הנצחי, מדוע בחרו דווקא משוררות אשכנזיות ולא סופרים מזרחיים? אבל אולי לפני שדואגים שיהיו מזרחיים על השטרות, צריך לדאוג שיהיו שטרות למזרחיים.
התרעות פיקוד העורף