אולם בפועל, החוק שהכינה ועדת הפנים של הכנסת, בראשות יוזם החוק ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), ושאושר אמש בקריאה ראשונה, יצא מסורס וצולע - וטוב שכך.
גם המהלך הנבזה והמטופש שעשו "צמד הדודאים" – הח"כים דוד אמסלם ודוד ביטן – לעמיתם ח"כ בני בגין, עלול להעיד כי אכן מדובר בחוק פרסונאי. כזכור, לאחר שבגין התנה את תמיכתו בחוק בוועדת הפנים, בתנאי הסביר למדי שהוא יחול רק על חקירות עתידיות, סילקו אותו השניים בבושת פנים מהוועדה.
לפיכך אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שאם החוק יאושר בשלוש קריאות בכנסת, תוגש עתירה לבג"ץ בקשר לחוקיותו, מהטעם של היותו חוק פרסונלי. לכן, גם אם יושלם הליך החקיקה של החוק הנכה והמעוות הזה בכנסת - ספק גדול אם יעמוד גם במבחן בג"ץ. פשוט קשה לראות את שופטי בג"ץ "מכשירים" חוק שעלול להתפרש כבלתי שוויוני ושכאילו נועד לצרכיו של אדם אחד.