נתניהו הוא פרזנטור מדהים שמרשים אותי כל פעם מחדש. "איפה הצונאמי המדיני שהבטיחו לנו? אנחנו מובילים מהפכה ביחסי החוץ שלנו", קבע נתניהו. אבל בחלוף חצי שעה חזר נתניהו אל הריאליטי, אל ההישרדות הפוליטית, אל החקירות, המעצרים של מקורבו ראש הקואליציה, אל המשטרה, הפרקליטות והעיתונות ואל הציבור בישראל שמתחיל להתעורר ולהבין שאנחנו בסיטואציה של הגנה על ערכי היסוד שלנו.
בין חקירה לחקיקה הבחנתי השבוע שוב בטרגדיה הגדולה של נתניהו. מצד אחד, מנהיג בעל ניסיון רב, אנגלית משובחת ויכולת שיווקית מדהימה, ומצד שני, אדם העוסק בהישרדות פוליטית, נאבק בכמה חזיתות. ראש ממשלה שנהנה לנסוע לחו"ל, אך קשה לו לחזור הביתה אל המציאות המקשה, הן בחקירות נגדו והן בחקירות נגד מקורביו, שעלולות ללחך את שובל גלימתו. ביום רביעי על הבמה במלון "וולדורף אסטוריה" בירושלים, ראיתי את נתניהו זחוח, סמכותי ובוטח - אך אני יודע כמוכם שמדובר באדם במצוקה שצריך לנהל מדינה ביתרת הזמן שמותירות לו הגזירות האחרות. וזוהי הטרגדיה.
הראשונים לרטון הם השרים וחברי הכנסת. בפער שבין מה שהם אומרים בשיחות הרקע למה שנאמר בנאומים - ניתן להכניס מדינה שלמה. אחר כך אלו ותיקי הליכוד ונאמניו, אלה שזוכרים את ימי בגין ושמיר ואת המנהיגות שנהגה בממלכתיות, ביושרה ובצניעות, ובהמשך אלו חברים בציונות הדתית ובימין שמבינים שהתנהלות נתניהו פוגעת ועלולה לפגוע עוד יותר באינטרסים של הימין בישראל. בשנים האחרונות וביתר שאת מאז תוצאות הבחירות האחרונות, מאוהב ראש הממשלה בעצמו, בדעותיו, בשגיאות שלו, במינויים שלו ובכלל. ההתנהלות שלו מול החקירות ומול החקיקות ההזויות מצביעה על העובדה שהוא מרגיש שמדינת ישראל היא "נחלת בנימין", ושלו ולמשפחתו ניתנה המלוכה.
כאן בדיוק בא רעיון הרוטציה. התוודעתי אליו בעיקר בקיבוץ ובצבא. אתה יכול להיות מזכיר קיבוץ או רכז משק או רפתן מעולה - אבל אחרי קדנציה של שלוש שנים תוחלף, כדי שלא תהיה מאוהב בעצמך וברעיונות שלך, שלא תיתפס לקונספציה ושתפנה את מקומך למישהו שינקוט גישה של "בדוק וחדש" ולא של "ראה וקדש". בצבא זה הרבה יותר חזק. אתה יכול להיות מפקד חיל אוויר מעולה או רמטכ"ל עילוי או הפרקליט הצבאי הראשי המוכשר ביותר שקם לעם היהודי - הקדנציה שלך קצובה. כך במוסד, כך בשב"כ. זה נכון שכאשר מדובר בנבחר ציבור - העסק מעט שונה וזהו "רצון העם" וכו', אבל "מורשת נתניהו" מחייבת שינוי חקיקה שיגביל כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, כדי שנוודא שהוא יישאר ראש ממשלה ולא מלך שעסוק בביסוס מלכותו וסילוק מתחריו. החוק הזה צריך להיות בהסכמה לאומית רחבה, וכחוק יסוד שיחוקק לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
היפה במחאת רוטשילד הוא שלא מדובר הפעם במחיר הדירה שלנו, במחיר המטרנה שלנו ובמחיר הקוטג' או המילקי (מבלי לפגוע בחשיבותם). מדובר בפרצוף שלנו, בדמוקרטיה שלנו ובמדינה שלנו. אל מול עינינו נערמת והולכת מסה קריטית של מיאוס משחיתות, ממניפולציה, מהזנחת ערכי יסוד, מבגידה בשליחות הבוחר, מניצול לרעה של הכוח הפוליטי, בהקרבת מוסד החקיקה והממלכתיות לטובת אדם ספציפי שמנצח על התזמורת הזאת.
שבת שלום.