בצה"ל ובמשטרת ישראל, האחראית על ירושלים, חודדו הנהלים כדי להימנע עד כמה שאפשר מפגיעות בנפש, שעלולות להסלים את מעגל האלימות ולהאיץ אותו. לפיכך כוחות הביטחון משתמשים בעיקר בכדורי גומי לפזור ההפגנות.
לעומת זאת יש, יותר ממקום לדאגה מירי הרקטות לעבר הדרום. בסך הכל, ב-48 השעות שחלפו מחמישי בערב ועד למוצאי שבת שוגרו שמונה רקטות -המספר הגבוה ביותר לאירוע אחד, גם אם מתמשך, מאז מבצע צוק איתן בקיץ 2014. חלק מהרקטות נפלו בשטח הרצועה, אחת ששוגרה לעבר נתיבות התפוצצה באוויר ושתיים פגעו בשדרות וגרמו לנזק לרכוש. אחת מהן, התגלתה בשלב מאוחר יותר בגן ילדים בעיר. במערכת הביטחון מעריכים כי בשישה מתוך שמונת המקרים, היורים היו אנשי חוליות של ארגונים סלפים קיצונים וסוררים ולא של חמאס או הג'יהאד האסלאמי, שמגלים גם הם איפוק, מתוך רצון שלא להסלים את המצב.
עם זאת, במערכת הביטחון עדיין לא משוכנעים בוודאות מוחלטת לגבי הנתונים הקשורים לרקטות שפגעו בשדרות. לא ברור עדיין מי שגר את הרקטת ומדוע מערכת כיפת ברזל נכשלה ביירוט שלהן. הבדיקות בשני נושאים אצלה נמשכות. זו הייתה הרקטה הראשונה שנפלה בעיר ובשטח בנוי זה שנה וחצי.
אך גם אם מערכת הביטחון יש סיפוק מסוים על ש"ימי הזעם", התנהלו ברמת אלימות נסבלת, שלא יצאה מכלל שליטה, עדיין יש חשש מפני הבאות. שלושת התרחישים עם פוטנציאל הנפיצות הגבוה ביותר הם: המשך ירי הרקטות, שיאלץ את צה"ל להגיב בתגובות קשות יותר, פיגוע קשה של מפגע בודד שיחדור להתנחלות - בנוסח זה שארע בחלמיש והמשך ההפגנות. כל שלושת תרחישים אלה עלולים ביחד וכל אחד מהם עלולים להוות מאיצים לתהליכי הסלמה, שיצאו מכלל לשיטה.
התרעות פיקוד העורף