בשבוע שעבר ערכו כ־20 ילדים מהשומרון טיול בר מצווה ליד היישוב מגדלים. פלסטינים מהכפר קוסרא (המרוחק כקילומטר מתוואי הטיול) החלו לזרוק עליהם אבנים. הילדים ומלוויהם התחבאו במערה והזעיקו את הצבא. הפלסטינים הגיעו למערה, זרקו על הילדים אבנים, שדדו אותם באגרופים וחטפו אקדח לאחד המלווים. אחד המלווים ירה לכיוון הפורעים והרג אחד מהם. עד כאן - ידוע.



בסרטון שפורסם ברשתות הערביות נראים החיילים שהגיעו למקום כשהם מנהלים משא ומתן עם הפורעים. במקום לירות בכולם במקום, הם מדברים איתם רגוע, בעוד שבמערה חבריהם חובטים בילדים, פוצעים אותם ושורטים להם טראומה לכל החיים בנשמה. פגם שלישי ומהותי בפעילות צה"ל במקרה הזה הוא הודעת דובר צה"ל כשעה לאחר שהסתיים האירוע. בהודעה נטען כי הנהלים לגבי הטיולים באזור ברורים, וכי יש לקבל אישור על כל טיול בשטח. העובדה כי המטיילים יידעו את הצבא ערב קודם נשמטה, כמובן, מהדיווח.



אני מבינה כי יידוע אינו אישור. צה"ל מבין שהעובדה שלקח לו זמן בלתי סביר להגיע למקום מחייבת כסת"ח דחוף, אז הוא נפנף בנהלים מגוחכים ומופרכים לטיול באזור. נהלים שאף אחד לא מכיר ואין אפשרות ליישמם. נדמה לי שזו ההגדרה של כסת"ח. ברוך אלוהי הבירוקרטיה. אין זו הפעם הראשונה שבה צה"ל מנסה לכסת"ח באמצעות מנהלות, ולצערי לא האחרונה. אך אולי הוקעת אפשרות זו תחייב אותו לקחת אחריות בפעם הבאה ולא להטיח האשמות בקורבן.



״בגזרת פיקוד המרכז הכוללת את שטחי יו"ש והבקעה קיים נוהל צבאי לתיאום וביצוע טיולים במרחב, וזאת על מנת להגן על המטיילים ולאפשר לטייל בבטחה על פי הערכת המצב", אמרו בדובר צה"ל כששאלתי מה הנהלים לטיול. "תיאום הטיולים של אזרחים וחיילים מתבצע מול מרכז תיאום הטיולים של הפיקוד, ואילו מוסדות חינוך מבצעים תיאום על פי נוהל משותף עם משרד החינוך".



בצה"ל הדגישו שיש לתאם גם טיולים בשטחי C, שזה אסקלציה של הכסת"ח לרמות שלא היו מוכרות עד כה. למי שלא מתמצא בחלוקה לשטחים ביו"ש, שטחי C הם השטחים שבשליטה ישראלית מלאה. זה כמו להגיד שאני צריכה אישור משטרה לטייל בעכו. יתרה מזו, אני גרה בשטחים כבר 33 שנה, ולא יודעת שאני צריכה לתאם טיולים מול "מרכז תיאום הטיולים של הפיקוד". אף אחד לא יודע, פרט אולי למוסדות חינוך.



כשנרצח דני גונן הי"ד לפני שנתיים וחצי ליד מעיין עין בובין, הוציא צה"ל הודעה מקוממת ביותר. נאמר בה כי קבוצות מודרכות המתכננות טיול ביו"ש אמורות לתאם עם כוחות הצבא שבוע מראש את המסלול. למטיילים יחידים מומלץ לתאם, אבל אין הנחיה מפורשת האוסרת על טיול ללא תיאום. וזה מתייחס לקבוצות ויחידים מחוץ ליו"ש. תקשיבו טוב מה קורה אם מתנחל רוצה לנסוע למעיין איפשהו ביו"ש: הוא צריך להודיע לאחראי הביטחון שלו לאן הוא נוסע ולקבל אישור. הרבש"צים שאיתם דיברתי אמרו במפורש שהם שומעים על כך בפעם הראשונה ואין סיכוי שיסכימו "להיות הבייביסיטר של התושבים, גם כשהם לא ביישוב", כפי שהתבטא אחד מהם בפני.



זה האמא והאבא של הכסת"חים. מלבד העובדה שאיש לא מכיר את הנהלים האלו (אף על פי שדוברת פקמ"ז הצהירה כי ניתן בקלות למצוא אותם באתר שלהם, עדיין לא מצאתי ועברו שנתיים וחצי), הרי אין שום סיכוי שזה יקרה. ועדיין, צה"ל מחויב להגן על אזרחי המדינה. אז בואו נעזור לצה"ל, שכנראה שכח שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה:



הגדר אויב. אם אתה לא רוצה לעשות את זה במאקרו (כי בשביל זה צריך מנהיגות, חזון ואומץ), עשה זאת במיקרו. נגיד: "מישהו שמנסה להרוג יהודים, במקרה הזה פלסטינים מקוסרא", יכולה להיות הגדרה טובה לאויב.



הגדר מטרה. אם אתה לא רוצה לעשות זאת במאקרו, עשה זאת במיקרו. נניח: "להסיר את האיום וליצור הרתעה". לכן אל תדבר עם הפורעים אלא תירה בהם. אל תירה בהם אמצעים לפיזור הפגנות, אלא אש חיה. זה מרתיע וזה ימנע מהם לנסות שוב לרצוח יהודים באותו מקום ממש, כפי שקרה השבוע.



מתנדבים בחזית



ביום ראשון פרסמנו כי מהחניון בסמוך לבסיס המילואים בא"פ לכיש נגנבו מספר רכבים. סגן מפקד הבסיס התנער מאחריות והציע בזלזול כי בפעם הבאה ייסעו המילואימניקים באוטובוס בבואם לשירות מילואים התנדבותי. מדובר, כמובן, בשערורייה.



אנשים שמשאירים את המשפחות בבית, עוצרים את העבודה באמצע והולכים להיקרע באימונים בשביל המדינה, ראויים למחיאות כפיים ולמינימום אחריות מצד הצבא לשמירה על רכושם. העובדה שלא נותנים להם להכניס את רכבם לבסיס אלא מורים להם להשאיר אותו בחניון שממנו נגנבו רק החודש ארבעה רכבים (כולם בלי ביטוח מקיף, לדאבון הלב), והעובדה שאין בחניון תאורה או שמירה מינימלית, והעובדה שסגן מפקד הבסיס לא הופך את העולם בשביל לעזור למילואימניק שהלכו לו הרגע 30 אלף שקל והוא מרגיש שהצבא ירק לו בפרצוף - מחרפנת טוטלית ומורידה את המוטיבציה. נכון, לא באנו לשרת את סגן מפקד הבסיס אלא את המדינה, אבל מדינה שלא ערבה למתנדביה ולא תצא מגדרה בשבילם כפי שהם בשבילה, צריכה להתבייש.



אבל אז קרה משהו מחמם לב: לאחר פרסום הכתבה התראיין סמל (במיל') יבגני גוריולנקו, ההוא שרכבו נגנב, בתחנת הרדיו 103FM אצל אילה חסון. מיד בתום השידור התקשרו אליו שני מאזינים שהוא לא מכיר, והתנדבו לאסוף בשבילו את סכום הכסף של הרכב שנגנב. "הייתי בנהיגה", הוא מספר, "ולא ראיתי את הכביש מהדמעות". אולי בכל זאת יש בשביל מי להתנדב. יש לנו עם יוצא מן הכלל.