הפחתת המכסים תיטיב עם הצרכן, אך תגבה מחיר כבד מהתעשיינים

כחלון ואנשי משרדו התפארו בעובדה שהפחתת המכסים, בהיקף של כ־800 מיליון שקל בשנה, היא הגדולה ביותר מאז הפחתת המכסים המדורגת באמצע שנות ה־90. מישהו במשרד שכח מרוב התרגשות שרק לפני שמונה חודשים, באפריל האחרון, הכריז כחלון על רפורמת ביטול מכסים על בגדי תינוקות, הנעלה ומכשירי סלולר. היקף הפחתת המכסים, על פי נתוני האוצר, היה 800 מיליון שקל - בדיוק כהיקף הרפורמה הנוכחית. אבל הזיכרון המתעתע של כחלון ואנשיו הוא הבעיה הקטנה בהפחתה האחרונה.

תוכנית הפחתת המכסים בשנות ה־90 עלתה ביוקר לאלפי משפחות שאיבדו בעקבותיה את פרנסתן. היא גרמה לסגירת מאות עסקים ומפעלים מקומיים שהתקשו להתחרות ביבוא מתחרה. אבל בטווח הארוך יצאנו נשכרים. הסקטור הפרטי הסתגל והתייעל. התוכנית הפחיתה את יוקר המחיה ותרמה להתפתחותה של תעשייה יקרה וחזקה יותר.

כחלון מכיר היטב את חרב הפיפיות של הפחתת מכסים, המכניסה כסף רב ליבואנים ולצרכנים אך גובה מחיר כבד מתעשיינים ומעובדים בתעשיות מסורתיות, שפרנסתם ממילא אינה קלה. עוד כשהכריז על ביטול המכסים באפריל, זכה כחלון לביקורת מצד כלכלנים על כך שהמוצרים הפטורים ממכס היו כאלה שאין להם מתחרים מקומיים, ובכך נמנעה אפשרות להגברת התחרות והפחתת מחירים גם בענפי הייצור המקומי.

השבוע הבהיר כחלון שלא היו כאן מקריות או חוסר תכנון. כאשר הציג את רשימת הפחתות המכסים ומסי הקנייה ברפורמה החדשה, אמר: "כל זה כמובן בהתחשבות מלאה בתעשייה הישראלית. אנחנו לא נגרום נזק לתעשייה הישראלית. אנחנו נמשיך לשמור עליה. אנחנו לא נוזיל מחירים ומצד שני נגרום לפיטורים. אין את הדבר הזה!".

הפחתת מסים על מוצרי הצריכה, שרובם מיובאים מסין, אינה פטנט רשום של כחלון. גם קודמיו שקלו ביטול מכסים על יבוא מסין, אולם העדיפו להמתין ולחתום על הסכם הדדי להורדת מכסים, שיסייע גם לתעשייה הישראלית. אבל גישתו של כחלון לתעשייה המקומית שונה, כפי שיתברר מיד.