מה שקשה לי לומר, לצערי, על חברי מהימין (בהכללה, כמובן). אנחנו נמצאים כרגע בתקופה שבה כל אדם ישר עם עצמו לא יכול להתעלם מהסימנים המדאיגים שזורמים מכיוון ההנהגה, ומעוררים חששות כבדים לשחיתות ולסיאוב. ולא, הטיעון הגורף של “רדיפה מאורגנת שנועדה להחליף את השלטון" כבר לא יכול להיות המענה הקולי הקבוע לכל טענה.
לא כשמנסים להעביר במהלך בזק את חוק ההמלצות דווקא בעיתוי קריטי שבו המשטרה חוקרת את ראש הממשלה. זה חוק פרסונלי לחלוטין, ולא משנה עד כמה הח"כים ביטן ואמסלם יתפייטו פתאום על חשיבות ההגנה על זכויות הנאשם.
לא כשאין מחלוקת עובדתית על כך שראש הממשלה שלנו מקבל משלוחים אוויריים של סיגרים ושמפניות מאנשי עסקים שונים ומגוונים. וזה ממש לא משנה אם מדובר בעבירה פלילית. זאת התנהלות מביכה, נהנתנית ומנותקת מהמציאות ומהציבור.
לא כשיותר ויותר אנשים מהמעגל הקרוב של ראש הממשלה נחקרים בדבר טענות חמורות על שחיתות, בפרשת הצוללות למשל, והוא ממשיך לטעון שאין לו שמץ של מושג במה מדובר. הרי או שהוא מיתמם או שהוא בנה לעצמו כוורת של עוזרים ויועצים הלוקה בשחיתות חמורה (לכאורה).
לא כשבסביבת ראש הממשלה מנסים להוציא את דיבתה של המשטרה, ולהאשים את ראשיה בהדלפות ובעמדות מוטות מראש, כשבראש המערכת יושב מפכ"ל שנתניהו מינה באופן אישי. אדם חובש כיפה שאינו חשוד בשום צורה בשמאלנות, חס וחלילה.
לא כשאנשים מוערכים ורציניים שעבדו לצד ראש הממשלה, דוגמת בוגי יעלון, אומרים באופן פומבי שמדובר באדם מושחת וחסר עכבות. גם כאן קשה להאשים אותם בהזדהות עם מחנה פוליטי אחר.
התנהלות כזו אמורה להדיר שינה מעיני כל ישראלי, גם אם הוא מאמין בארץ ישראל השלמה. שחיתות שלטונית היא נגע שיכול להרוס את המדינה מבפנים באופן יעיל הרבה יותר מהפצצות פלסטיניות. השתיקה הרועמת של אנשי ימין בולטים - מילא פוליטיקאים, הם יושבים עם נתניהו בקואליציה, אני מדבר בעיקר על אנשי ציבור ועיתונאים - מעוררת את החשד שהם מוכנים לבלוע את השחיתות רק כדי לא לפגוע במחנה הלאומי. ובמילים אחרות: לא נורא אם ארץ ישראל תהיה מושחתת, העיקר שתהיה שלמה.
במובן הזה, ההשתתפות של הרב יובל שרלו בהפגנה האחרונה שנערכה ברוטשילד, וההפגנה שיזם יועז הנדל במוצאי השבת הקרובה בירושלים הן קרני אור בתוך החשיכה. “אסור שהמלחמה בשחיתות תהיה נחלתם של אנשי האופוזיציה", כתב הנדל, “בראש ובראשונה מפני שנדרש מאיתנו להסתכל במראה". כל מילה.