הלגלוג של נתניהו וממשלתו על מוסדות המדינה חצה קו מסוים. במיוחד שלשום, כשנתניהו טען שבכל מקרה מעל 60% מהמלצות המשטרה נזרקות לפח. יש גבול לכמות הזלזול שאפשר לבלוע, גם מאדם שמייצג את הדרך הפוליטית שלך. הרי המשטרה היא באחריותו של ראש הממשלה כבר קדנציה שלישית ברציפות. רק שנתניהו הלך רחוק מדי, בלי משים מבקר את עצמו, וכבר לא רואה את מה שפעם היה לו ברור כל כך.
לפעמים לאמת לוקח זמן, אבל היא יוצאת. ההפגנה בירושלים במוצאי השבת הקרובה היא סדק בסכר, תוצאה של עיוורון בשני הקצוות. מצד אחד, ממשלה שחדלה לראות את המיאוס בציבור ומקוממת גם חלק מהימין שאותו היא אמורה לייצג. מהצד השני, אינטרסנטים אופוזיציונרים שיוצאים בצדק נגד ההתנהלות, אבל מנסים לדחוף בהזדמנות זו את האג׳נדה הפוליטית שלהם. לכן ההפגנה הזו חשובה כל כך. כמו רבים בציבור, היא לא פה ולא שם. היא מייצגת את תחילתו של זרם אחר, שמחלחל דרך סדקי הסכר ומתישהו יפרוץ אותו.
התרעות פיקוד העורף