כל מה שאיפיין עד היום את הדיונים במליאת האו"ם בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני חזר על עצמו בדיוק בדיון החירום על מעמד ירושלים. מבחינת ישראל, הכל היה צפוי. הנאומים העוינים, ההתבטאויות המעליבות, החד צדדיות המרושעת, הצביעות המעצבנת. הרוב המובטח והאוטומטי להחלטה אנטי ישראלית. בכל זה לא היה חדש. אבל העוינות היתה מעליבה יותר, ההתבטאויות פוגעות יותר, החד-צדדיות רעה יותר והצביעות מרגיזה יותר. היעד לרשע ולצביעות היתה ירושלים. עיר הקודש, עיר הנצח, שבאופן מעשי ויומיומי משמשת בירת ישראל. הדיון הזה ייזכר כאירוע שרמס את כבודה של ירושלים.
 
ארה"ב לא יצאה טוב יותר. זה היה דיון, נאומים והחלטה שהעליבו, השפילו  וביזו את ארה"ב, הידידה הגדולה, הוותיקה והאיתנה של ישראל בזירת האו"ם.  כמו בישיבת  מועצת הביטחון בראשית השבוע, ארה"ב מצאה עצמה בדיון במליאת  האו"ם מבודדת, בודדה ומובדלת. מדובר במעצמה שמממנת כרבע מתקציב הארגון העולמי. זה לא הגיע לארה"ב.
 
אבל אי אפשר להימנע מלהזכיר כי ההתבטאות של הנשיא טראמפ מאתמול כי "יעקוב מקרוב אחרי ההצבעה וישקול הפסקת סיוע אמריקאי למדינה שתצביע בעד" קוממה נגדו ארצות חברות. הוא יצר רושם כי הארגון העולמי חייב ללכת לפי רצונו. זה לא עובד כך. נשיאים אמריקאים, במיוחד רפובליקנים, לא אהבו את האו"ם ולא הסתירו את יחסם המתנכר לארגון, אבל נזהרו בכבודו של האו"ם לפחות כלפי חוץ. אף פעם לא הזהירו מדינות חברות באופן גורף ובוטה כפי שעשה זאת הנשיא טראמפ. כשהגיעה לראשונה לניו יורק, הצהירה השגרירה האמריקאית ניקי היילי כי היא תהיה "השריף של הארגון".

ניקי היילי נואמת בעצרת האו"ם. צילום: איי.אף.פי
ניקי היילי נואמת בעצרת האו"ם. צילום: איי.אף.פי


להחלטות של מליאת האו"ם אין משמעות מעשית והן סמליות והצהרתיות בלבד. כפרפרזה על דברי ראש הממשלה אפשר לומר, "כל ההחלטות של המליאה מושלכות לבסוף לפח". אבל ההבדל הפעם היה, שמהחלטות עוינות קודמות ישראל התעלמה והמשיכה בדרכה. החלטות המליאה נגד התנחלויות לא הפסיקו את התרחבות ההתנחלויות.
 

אבל להחלטה נגד ההכרה האמריקאית בירושלים תהיה משמעות מעשית. ישראל כמובן תתעלם מההחלטה, אבל ארצות חברות, ביניהן ידידותיות לישראל,  יימנעו  מהעברת השגרירויות שלהן לירושלים. שגריר מקסיקו, שלאחר ההצבעה הסביר את שיקולי ארצו להימנע, הצהיר באופן מודגש כי מקסיקו לא תעביר את שגרירותה לירושלים. ארצות מרכזיות ונחשבות, כמו הודו, רוסיה וסין צירפו קולן לתמיכה בהחלטה נגד ירושלים כבירת ישראל. מספר המדינות שנמנעו, 35, ראוי לציון, אם כי אין בין הנמנעות ארצות שלהן מעמד משפיע בארגון.