1. הנאום המושחת של בנימין נתניהו, השבוע בפני פעילי הליכוד בגני התערוכה, לא מעיד בהכרח על כך שראש הממשלה הוא מושחת. אומנם המלצות המשטרה עדיין לא פורסמו, ובטח שלא החלטות היועץ המשפטי, אבל אני מבקש להסתכן ולהעריך שנתניהו איננו מושחת במובן הרגיל של המילה, וספק אם נטל שוחד. הלוואי שלא אתבדה.

הוא פשוט נהנתן גדול, גדול מדי, שנהנתנותו הלכה ותפחה עם השנים. הוא איבד פרופורציות, התרגל לשגרה, חושיו קהו, סביבתו שאמורה לשמור עליו מפניו - סולקה או שאיבדה מיעילותה. וכך הנהנתנות עלתה על גדותיה והיא מלחכת כעת את הרף של ההתנהלות הפלילית, שבגינה יוגש אולי נגדו כתב אישום.

נתניהו יודע טוב יותר מאיתנו מה מצבו. הוא למד על הראיות נגדו בחקירות המשטרה. הוא יודע מה העידו ארנון מילצ'ן ואנשיו, מה אמר ארי הרו, מה העיד ג'יימס פאקר ועוד. ואז, לצד התפתחות הנהנתנות שחוצה גבולות ומגדישה את הסאה, הוא מפתח את רמת הנאומים המושחתים. מושחתים בשל רמת ההשחתה שיש בהם כלפי הממלכתיות שמחייבת את הנושא בכתר, את מוביל הממשלה ואת מייצגה בעולם. השחתה בשל הפגיעה המודעת באמון הציבור במשטרה, בבית המשפט, בפרקליטות, בעיתונות ובכלל. השחתה בגין השפה הירודה והזלזול בשומרי החוק, בממצאים ובראיות, שמקומם לפי נתניהו "בפח האשפה". השחתה בגין השקר בעניין הנשיא ראובן ריבלין וסגירת התיק בעניינו, שבו "הרוויח" נתניהו פעמיים: גם פגע בנשיא וגם ביקש לשמור על כבודו ("קצת כבוד").



כך לא מתנהג אדם מיושב שיודע כי לא יהיה כלום כי אין כלום, כך מתנהג אדם שמאבד עשתונות, שמכין את דעת הקהל לממצאים חמורים, לראיות מחשידות ולהמלצות להעמדה לדין. כך מתנהג אדם שיודע שהיועץ המשפטי לממשלה הוא אדם מקצועי, ישר, הגון, שלא יעגל פינות ולא יהסס לשמור על עליונות שלטון החוק ועל השוויון בפני החוק.


2. הרקב של מפא"י

במידה לא מבוטלת נתניהו הוא קורבן להחלדתה ולריקבונה של "מערכת תעלות הביוב והניקוז" שבנתה כאן מפא"י לפני עשרות שנים. דרך התעלות הללו נוקזו עשרות מקרי שחיתות שלטונית במשך השנים אל הים הגדול, טבעו ונקברו ללא הודעה. כעת, כשאנשי נתניהו טוענים "היכן הייתם כולכם בתקופת שרון או בתקופות קודמות" - התשובה פשוטה: הם עוד נהנו משני דברים - ממערכת הניקוז והביוב שעוד פעלה בעצלתיים, ומכך שהרשתות החברתיות לא צמחו אז, וכיום הם משתפות, משקפות ומטילות אימה על פוליטיקאים ושומרי הסף.

במילים פחות מכובסות, יש לומר: החרא היום צף למעלה, והסירחון שוהה באוויר ולא בתעלות שניקזו אותו שנים אל הים הגדול לעד. המציאות הזאת מכרסמת גם בבסיס הכוח של נתניהו: בחלקים בימין המסורתי כמו לימור לבנת, נדב העצני, יהודה גליק ועוד, בציונות הדתית כמו הרב שרלו, ישראל הראל ויועז הנדל. "כתב הבית" של נתניהו, שמעון ריקלין, נותן בהם סימנים. השבוע הוא כתב כי הנדל כבר "שמאלני מלא מלא", כאילו שהשנים בשייטת וב"ידיעות אחרונות", בלב "המאפיה השמאלנית", עשו את שלהן.

נתניהו הולך ומאבד את הציונות הדתית המסורתית והמתונה, שמפעל ההתנחלויות אינו חזות הכל עבורה, אלא היא מקדשת גם ערכים של דמוקרטיה, מוסר, טוהר מידות, ממלכתיות, יושרה ודוגמה אישית. עבור חלקים מהדתיים, נתניהו היה ועודנו "מכשיר אפקטיבי להגנת ארץ ישראל" (בינתיים). הם לא מעריכים אותו בהכרח כשומר כשרות, כאיש משפחה, כשומר שבת או כמקיים הבטחות. הם זוכרים שהוא נשוי בפעם השלישית, שיש לו עוד בת שלא נמצאת בפריים, שהוא אוכל גם טריפה ושהוא החזיר את חברון וחתם על הסכם וואי. הנאום שנשא בכפר המכביה לא היטיב עמו בקרב הציבורים של הציונות הדתית והימין המסורתי - אבל לו יש בוודאי סקרים משלו.

3. כשנתניהו תמך בחקירות משטרה

היו תקופות שבהן נתניהו לא כל כך חס על תקציב המשטרה המופנה לחקירות. דוגמה אחת נגעה לפתיחת חקירה נוספת, שלישית במספר, נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ולצדה נגד ארז וינר, נגדי ונגד נוספים בצה"ל ובמערכת הביטחון ומחוצה לה. החקירה הזו נפתחה לאחר שנסתיימה ללא כלום חקירת משטרה ראשונה, ולאחר שנסתיימה עוד בדיקה מקיפה וחסרת תקדים של מבקר המדינה בפרשה שכונתה "פרשת הרפז".

יש הסבורים שלא סתם נפתחה החקירה הנוספת והשלישית. היא החלה לאחר שאשכנזי סיים את שלוש שנות הצינון שנגזרו עליו, לאחר שיצא נקי משתי חקירות קודמות, וכאשר ברקע מפלגת העבודה קובעת פריימריז לראשותה. אז צצו סקרים, החלה בהלה בקרב חלק מהמתמודדים וגבר החשש שאשכנזי יתמודד (לדעתי לא הייתה לו כל כוונה כזו), ובאה חקירה ארוכה ומייגעת, ואני מניח שאת המלצותיה של המשטרה להעמיד את אשכנזי לדין נתניהו די אהב. אולי את החלטת היועמ"ש לסגור את התיק, שלוש שנים אחרי, אהב פחות. כנאמר: "דברים שרואים מכאן - לא רואים משם".

אני כותב כאן בכנות שאני אהיה הראשון לשמוח ולגלות שנגד ראש הממשלה שלי אין כלום כי לא היה כלום. סהדי במרומים.

4. הצעת חוק שצריך להתלכד סביבה

הצעת החוק שמניחה ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) על שולחן הכנסת טובה ומתבקשת, ויש בה כדי להציב מראה ודילמה מול חברי קואליציה רבים, שכן היא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. סויד מציעה חוק שיקבע שנשיא המדינה לא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנמצא תחת חקירה בעבירה מסוג פשע. במקרה הזה יוכל הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ממלא מקומו של החשוד, או על המועמד הבא ברשימה.

הצעת החוק הועלתה על רקע מבול הצעות החוק שנועדו להגן על ראש הממשלה, תוך פגיעה ומסע דה־לגיטימציה נגד שומרי הסף ומערכת המשפט, ועשויה לשים סוף לטרפת ולטרלול שפקדו את הכנסת. היא תמנע מאדם הנתון בחקירה להרכיב ממשלה ולמנות שרי משפטים, משטרה וכו', והיא תאפשר יציבות שלטונית. היא לא מונעת את החברות בכנסת, אלא מקפיאה את ראשות הממשלה עד לגמר הבירור ומשדרת אמות מוסר ראויות. מן הראוי שהכנסת תתלכד סביבה, לפחות ברובה, שכן מדובר בהצעה הגיונית של חוק הוגן.

5.  שגריר החקלאות

אם היו מעניקים מעמד של "שגריר כבוד" לחקלאות הישראלית, חיים אלוש היה מועמד ראוי. כבר עשרות שנים שהוא מלווה את החקלאות הישראלית, מקדם אותה, מבכה את צרותיה וחי אותה 24 שעות ביממה. אלוש הוא המוציא לאור של כתב העת "משוב", העוסק בחקלאות ומהווה "מדורת שבט" לחקלאים. הוא גם מכנס את הוועידות והתערוכות של הענף, ומנהל קבוצת וואטסאפ פעילה של ראשי החקלאות בישראל.

השבוע, במעמד נשיא המדינה ושרי החקלאות, השיכון וביטחון הפנים, לצד ראשי התנועות המיישבות וארגוני החקלאים, הוא יפתח בירושלים את "ועידת ישראל לחקלאות". במשך שלושה ימים יקיימו החקלאים דיונים ופאנלים, ישמיעו הצהרות, יציגו הישגים, קשיים ומהמורות, יתפללו יחד לגשם ויתפזרו. אני מאחל להם ועידה מוצלחת מקרב לב, אבל יודע שמדינת ישראל היא מהבודדות בעולם שאינן מכבדות דיין את חקלאיה המוציאים לחם מהארץ, מחזיקים את אדמות הלאום, מעבדים את היבולים ומבטיחים את ביטחון המזון. המבחן של הממשלה הוא ביום שאחרי. כוונות ורצון טוב יש - ביצוע קצת פחות, אבל חיים אלוש יהיה כאן כדי לשמור ולהתריע גם אחרי הוועידה.

6. 21 אלף מזוזות כבר התקינה "הסיירת" של הרב חיים דוד קובלסקי במסגרת הפרויקט "אור בבית". הרב, יחד עם רבים בציבור החרדי, סבור כי מזוזה בבית היא אור בבית וסממן יהודי ידידותי למשתמש. אם אין לך מזוזה, אתה פונה אל העמותה - שליחי הפרויקט מגיעים אליך הביתה, מסבירים על המזוזה ומהותה, מתקינים אותה, מברכים ושמחים. השבוע נכחתי בערב גדול ומכובד של העמותה, ושם ראיתי את האור בעיניים של האנשים שנמהל באור נרות החנוכה. שבת שלום.