ביקשתי את גוגל להראות לי תמונות של קוצצי סיגרים. ראיתי מאות. אף אחד מהם לא בצורת גיליוטינה. כנסו וחפשו. רובם מכשירים טכניים. תראו שם אפילו קוצץ סיגרים באולר שווייצרי וקוצץ סיגרים בצורת אישה, מכשיר שיש להוציא אל מחוץ לחוק בעידן “סולמית מי טו” שלנו. הכל היה שם, רק קוצץ סיגרים שדומה לגיליוטינה - לא.

לכן סוג הטענה שנשמעה פה ושם שלא גיליוטינה נישאה בהפגנה לעריפת ראשו של נתניהו, אלא קוצץ סיגרים, היא טענה שהומצאה ברגע האחרון. אריק בנדר, עיתונאי בכיר בעיתון זה, חשף שמניף הגיליוטינה בהפגנה ומי שטרח על הכנתה בכישרון ובהשקעה לא קטנים, פרסם בעצמו בפייסבוק שלו שהוא מייחל לכך שנתניהו יובל אל הגיליוטינה כמו מרי אנטואנט לפניו במהפכה הצרפתית. שימו לב: מי שבנה את הגליוטינה והלך איתה להפגנה כתב זאת בפירוש לציבור, לא סתם אמר לחבר. מה שכתוב ניתן לקריאה, ובלתי אפשרי להכחיש.

למען האמת, אני לא כל כך מתרגש מכך שנישאה גיליוטינה בהפגנה. אני גם די גמיש לגבי גבולות המותר לביטוי, ולא מגדיר כל דבר כהסתה. הגיליוטינה היום, שלטי ה־BDS הבולטים קודם לכן, רק מוכיחים מה ההפגנה מבטאת, ומציגים את הזרמים התת קרקעיים של ההפגנה הזו, ואת תאוות ההרס ואת השנאה שטמונה בה ומניעה אותה ואת משתתפיה. אולי לא כולם, גם לי יש חברים שהולכים לשם באיזו הרגשה של מעשה נכון ואפילו אצילי ודמוקרטי, אבל הצילום של נושא הגיליוטינה הוא ברור. הוא הניף מכשיר להוצאה להורג. גדול ובולט.



אילו ההפגנה הייתה כה טהורה כמו שראשיה טוענים, רוב המפגינים סביבו היו צריכים להעיר לו על כך באופן כל כך חריף, שהוא לא היה יכול להמשיך בהפגנה. אשמח אם יגיעו אלי תגובות ותיקונים של משתתפים בהפגנה, שיספרו לי בהתרגשות שהם עשו בדיוק את המעשה ההגון הזה ודרשו להסיר את הגיליוטינה מיד.

מעניין שמי שהניף את הגיליוטינה טוען: אני פציפיסט. אוי לעולם מול פציפיסטים מתיזי ראשים. אילו זה אכן היה קוצץ סיגרים, והייתה לו צורה של קוצץ סיגרים (אגב, רוב המפגינים לא היו מבינים מה זה), היה מדובר בעקיצה שנונה שהייתי מסיר בפניה את הכובע שאין לי. אבל מה שנראה כגיליוטינה, והיוצר שלה כתב שהוא מאחל לנתניהו “לאכול גיליוטינות”, הוא לא קוצץ ולא סיגרים. גיליוטינה לראשי פוליטיקאים היא בהגדרה סכנה לדמוקרטיה.