מדוע אני כל כך חושש משרת המשפטים שלנו? כך שאלתי את הפסיכיאטר, שכוב על ספת הטיפולים, מספר פרשננו לשאלה הנצחית: "מה בעצם רוצה האישה?" (ללא האפליקציות המדירות והמפלות של גוש הימינוֹדת שהשרה מייצגת). לכאורה אישה צעירה, רציונלית בדרכה, נמרצת, חדורת ביטחון בשליחותה לכייל את התנהלות חיינו; קיצונית שלא מתלהמת, מצניעה את האני האישי לטובת המהפכה האנטי־דמוקרטית והאנטי־שיפוטית שהיא, כביכול, מוליכה בעיקשות.

אז מה כה מפחיד במי שמנסה בעזות מצח, מגובה בשמונה מנדטים בלבד ובשתיקת רה"מ החמוץ מחקירות, להטות משפט ולהכתיב לנו חוקים כפייתיים ומסוכנים בלוח זמנים מזורז? למה אני חש מאוים מהסיכון שבה ובמעשיה לביטחון הפנימי במדינה, לכאורה, לערכיה הדמוקרטיים ולגיבוש הקריטי של ה"ביחד" הלאומי, יותר משאני חושש מפעילות ארגונים כמו הקרן החדשה, האגודה לזכויות האזרח, שוברים שתיקה, יש גבול והתנועה לאיכות השלטון?
 

אולי משום שהתובנה שעם ישראל (ששב להתנחל בארץ אבותיו מתוקף האמונה המיתית שאבינו אברהם ציווה לנו את הארץ כולה, תרפפ"ו שנים לפני ספירת הנפתלי), הפך בעצם לעם כובש, שהשתלט בכוח הכוונה המשיחו־קיצו־ימיניסטית על עם אחר, נחלותיו וזכויותיו, אינה מזיזה אפילו שערה בגבתה הימנית של איילת שקד. כנראה לא אכפת לה מה ייעשה ב־2.8 מיליוני פלסטינים, ש"אין שום סיכוי להגיע עמם להסדר שלום" (כדבריה ב"פגוש את העיתונות" בשבת האחרונה). אולי משום שלא מטרידה אותה כהוא זה העובדה שכיום, בין הירדן לים (כקביעת הדמוגרף פרופ' דלה־פרגולה), יש רק כ־52% יהודים מול כ־48% ערבים? אז איך ינהגו בהם השקד ושותפה כאח לה, הבנט, אם יגיעו למשילות, כשיעלו ל־12 מנדטים (כניבוי חלק מהסקרים) ולהשפעה מכרעת? יטרנספרו אותם? לאן? ישאירו אותם כאזרחים חסרי מעמד וזכויות במדינת כל אזרחיה היהודים? יגיירו אותם? יהפכו אותם לשואבי עצים וחוטבי מים? ימשיכו לדכא אותם בכוח הכוח? יכו בהם במכת בכורות, שחין, דבר וערוב? הרי אבו מאזן קשישא (שבמחדליו שלו סייע להם לקבוע שאין כלום ולא יהיה כלום בנושאי ההידברות, הפשרות וההסדר המדיני) עלול מחר למסור לידי נתניהו ושות' את מפתחות המוקטעה והרשות - ולהעמיס על גבנו הסבלני את כל בעיות הכלכלה, המינהל, החינוך, התעסוקה והביטחון של הפלסטינים, כראוי לאחריות הכובש לנכבשו. ומה אז?
 

צודק מי שחרד מפוטנציאל ההרס שבמעשי איילת שקד ומהלו"ז שלה לריסון המדינה בכל מחיר, לפני שהמחאה ברחובות תגעש. פסיכיאטר לא יסייע כאן, כפי שלא יוכל לרדת לשורשי מה שנראה כמו שנאתה העמוקה והעיוורת לכל הנכלל לדעתה במגדר השמאלני הרחב. לכן, כאחראית העליונה לשמירת החוק והמשפט בארץ, היא מנסה לכאורה ולמעשה, כל הזמן, לכווץ, לעוות ולאפס חוקים ושופטים, כשהיא מסייעת בכך במודע ובמחשבה תחילה להמשך שלטון נתניהו (רק בע"מ); לכן לא שומעים מצדה אמירה ברורה וגיבוי נחרץ בנושא חקירות השחיתות בכלל וחקירות נתניהו בפרט; לכן היא מובילה בקור רוח וברציונל מסוכן למהפכת משילות (ולמי שיירש את נתניהו) ושיפוטיות, בדרך לשלטון הדת הלאומנית הקיצונית, שבה הנשים, כזכור, לא יתגייסו לצבא, וקולן, כולל קולה של שקד עצמה, יושתק, שהרי "קול באישה ערווה" (שמואל האמוראי). ובינתיים, "רוצה איילת ככה לעמוד,/ עד שהיום יחשיך מאוד מאוד“ (קדיה מולודובסקי, "הילדה איילת").