אם קיים מוסד המפקח על התנהגותם של רבנים והתנהלותם לגבי בעיות ציבוריות, ראשי המוסד הזה חייבים להודיע כי החליטו לשלול את הסמיכה לרבנות מהרבנים שנפגשו עם ראש הממשלה. אם הם אינם רוצים למצות את הדין, שיודיעו שהרבנים שנועדו עם נתניהו לא יוכלו לפסוק ולהורות הלכות לתקופה של שנה.

למחרת הפגישה עם הרבנים שיזם ראש הממשלה פורסם כי הוקצבו 40 מיליון שקל להתנחלויות. בשפת הבריות הפשוטה, זהו שוחד. נכון שלא מדובר בשוחד אישי שהרבנים ישלשלו לכיסם, חלילה. אבל ההקצבה הנדיבה הזאת ליעד ולתחום החשובים, האהודים והיקרים לרבנים האלה – הקצבה שבלי שום ספק וערעור נולדה בעקבות וכתוצאה מפגישה אישית עם ראש הממשלה היא לא רק אבק שוחד – אלא שוחד ממש.

כשהתורה מבקשת להתריע ולהזהיר מפני שוחד היא מדגישה "(כי) השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". כלומר, צדיקים הם החשופים לחטא השוחד וחייבים להישמר ממכשול זה יותר מאחרים. וכשהנביא ישעיהו זועק ומקונן על תופעת השוחד והשלמונים, נגד מי מופנים דבריו? "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אוהב שחד ורודף שלמונים". (ישעיהו א' כ"ג).



הנביא איננו חושד בהמון עם שיתפתה לשוחד. אלא בשרים, באנשים במשרות בכירות ועמדות משפיעות, כמו רבנים. מעניין שרש"י מסביר ומפרשן כי הכוונה למי שעומד למשפט ואומר לשופט, "צדקני היום ואני אשלם גמולך כשיצעקו עליך"... מזכיר משהו או מישהו?

לראש הממשלה היתה זכות מלאה להזמין אליו רבנים ולבקש את תמיכתם. אבל הרבנים ידעו מראש והיטב את מטרת ההזמנה ואפשר ומותר להניח שהם ידעו שנתניהו איננו מתכונן לשוחח עמם בדברי תורה ולא לשאול את דעתם על סוגיה הנידונה בדף היומי. הרבנים לא יכלו לסרב להזמנה מפני כבודו של המזמין.
אבל התוצאה, הקצבה כספית מיוחדת ומוצהרת למטרה שהיא יקרה וחשובה ללבם של הרבנים מטילה צל כבד ועננה קודרת של ספקנות לגבי יושרם.

כמובן, שהרבנים רואים בהקצבה הזאת הישג שלדעתם ראוי לשבחים. אבל הפגישה עם ראש הממשלה והתוצאה ייזכרו לגנאי כיישום מושלם של ניצול התורה כקרדום לחפור בה. הרבנים האלה כבר לא נציגי הציונות הדתית. הם נציגי ציונות פוליטית. לא בדיוק תואר מחמיא לרבנים.