חיזוק אונדו"ף יכול גם לסייע לאסד להדוף את הלחצים שמפעילים עליו מושיעיו מאיראן ומחיזבאללה, שהאינטרס האסטרטגי שלהם הוא לקיים נוכחות בקרבת הגבול ולאתגר את ישראל. במילים אחרות, בניגוד לדעה הרווחת, לפחות בציבור, אין זהות אינטרסים מוחלטת בין אסד לטהרן ולחיזבאללה. להפך, אולי ככל שאסד ייצב את משטרו, למרות מחויבותו לבני בריתו, הוא ירגיש חזק ובטוח יותר להגביל את הנוכחות האיראנית בארצו.
מכל האמור לעיל עולה כי חופש הפעולה של איראן בסוריה אינו בלתי מוגבל. "משטר חזק בדמשק הנתמך על ידי רוסיה יבוא בהכרח על חשבון האיראנים", מסכם כהן.
הסבריו של כהן, שהודה באוזני חבריו כי שגה בשיקול דעתו, התקבלו, ולאחרונה החליטו בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים כי מדובר ב"זוטי דברים" והתיק נגנז. העיתונאים שמיהרו לפרסם את החשדות נגדו לא טרחו להתעניין מה עלה בגורל הבדיקה ולא דיווחו על סגירת הפרשה.
במילים אחרות - להערכת יורם פרי, במציאות שבה ישראל נאלצת להתמודד עם ארגוני טרור וגרילה, ביחסי כוחות לא סימטריים שבהם התמונה והדימוי חשובים יותר מכיבוש היעד - סיכוייה להביא להכרעה, כפי שמבטיחים חלק ממנהיגיה ואנשי הצבא, בלתי ריאליים. בסיכום מחקרו ממליץ פרי: "הדרך לגבור על ארגוני ההתנגדות היא לנצח בקרב על התודעה של החברה האזרחית שממנה הם באים, יונקים את הלגיטימציה שלהם ושואבים את כוחם. צה"ל אפילו עיבד מסמכים העוסקים במבצעי ייצוב וכתובים ברוח הזאת. אבל התורה הזאת אינה מיושמת בפועל, ובמקרים שבהם גופי ביטחון ממליצים לנקוט צעדים מסוג זה, למשל לעודד את הפעילות הכלכלית בשטחים, הם נתקלים בכתף קרה מהדרג המדיני".