נתניהו מתכונן. האורות בבונקר החירום בבלפור דולקים כל הלילה, כל לילה. נאום ההמלצות בכפר המכביה בשבוע שעבר היה מכת מנע. המפגש עם הרבנים השבוע, כנ"ל. נתניהו מנסה לגייס לשירות חירום את אוגדת יוסי דגן, על גדודי הקומנדו המיומנים שלה, אלה שהצילו אותו בבחירות 2015 כשפשטו על הערים והרחובות ביום הבחירות והזהירו את הליכודניקים מהערבים על הגדרות. עכשיו השוטרים על הגדרות, אז מי לה' אלי. עצוב היה לשמוע את הרבנים מתבטאים אחרי המפגש הזה. מטהרים את השרץ בקלות ראש שכזו. ואין מי שיזכיר להם מה טענו כשאריאל שרון אותרג, לטענת הימין, לפני ההתנתקות. ההלכה המעודכנת היא שמותר לאתרג ראש ממשלה ימני ששומר על ארץ ישראל לכאורה, ואסור לאתרג ראש ממשלה שמאלני (שרון? שמאלני? טוב, שיהיה) שמפנה יישובים. מוסר יהודי 2017.
אין היום בפוליטיקה הרבה אנשים יותר מיומנים ממשה כחלון. האיש מסוגל לתמרן על אותה בלטה עם היריבים הכי מושבעים במקביל, וכולם ייצאו מרוצים. נדמה לי שהמצב הנוכחי הוא הראשון אי־פעם שבו יצטרך כחלון להוציא את אחד הצדדים לא מרוצה. את המעגל הזה אפילו הוא לא יוכל לרבע. אבל הוא ינסה. אחד הרעיונות האפשריים הוא להציע לנתניהו לצאת לנבצרות זמנית מרצון. הליכוד יבחר לך ממלא מקום זמני, יגיד כחלון לנתניהו, הממשלה תמשיך בהרכב הנוכחי, המשפט יתנהל במהירות, אם תזוכה, תחזור, ושלום על ישראל. נראה את כחלון משכנע את נתניהו לצאת לנבצרות. נדמה לי שזה גדול אפילו עליו. מבחינת נתניהו, שרוני אלשיך ייצא לנבצרות. שמנדלבליט (ששכל השבוע את אמו, עדה) ייצא לנבצרות. שעם ישראל ייצא לנבצרות. הוא, לא.
והנה, בגלגול הנוכחי, התברר שהגרמנים מתעתדים למכור למצרים צוללות מהדגם המשוכלל. כזה שיכול לסכן את ישראל, וללמד את המצרים על איכות ותכונות הצוללות הישראליות. בוגי יעלון, שגילה את זה, שיגר את עמוס גלעד לברלין לברר ולבדוק על סמך מה הגרמנים מבצעים את העסקה עם מצרים. גלעד חזר עם תשובה מוזרה. הגרמנים טוענים שקיבלו אישור מירושלים. גם הנשיא ריבלין, שיצא לביקור בברלין, גויס לבדיקה בידי יעלון. הקנצלרית מרקל אמרה לו בפירוש: ביבי אישר. הבעיה היא שהפעם לא הוקם צוות. איש לא ידע, איש לא שמע. עו"ד יצחק מלכו שוגר בשקט לבירת גרמניה, אישר וחזר. כשיאיר לפיד מדבר על אישום בבגידה, הוא רומז לעניין הזה. עוד לפני שהתחלנו לחטט בפרשת הניסיון להפריט את מספנות חיל הים (לטובת הגרמנים כמובן), שאותו הוביל עו"ד דוד שמרון, ואת ביטול המכרז הבינלאומי לספינות שטח, שהוביל אותו עו"ד דוד שמרון, אבל גם פטרונו נתניהו, שהפעיל לחץ ברוטאלי על יעלון, שלא נשבר. אין מדינה בעולם שבה פרטים כאלה לא היו מובילים להתפטרות מיידית של ראש הממשלה. בעצם, יש. ישראל.
אלא שהפעם, ברק ביקש שגדי יבוא אליו. לא נוח לו, לא מסתדר לו, קשה לו. איזנקוט, שאינו איש של כבוד, בא. הפגישה לא התקיימה בביתו של ברק אלא בחדר מפגשים ואירוח במגדל המגורים שבו הוא מתגורר. למחרת, כששמע את נאומו של ברק, התחיל איזנקוט להבין שיצא פראייר. עשו עליו סיבוב. הנחמה היחידה שלו היא שזו אינה הפעם הראשונה. סיירת מטכ"ל תמיד תערבב את גולני. ע"ע פרשת הרפז. ברק הרוויח, בינתיים, את התדמית של זה שמדבר בשמם של ראשי זרועות הביטחון, וגם נתן גיבוי לאיזנקוט. נדמה לי שהפעם הבאה שפגישה כזו תתקיים, תהיה כששניהם יהיו באזרחות.
בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין רשתי נגד המשטרה. גם נגד העומד בראשה, המפכ"ל רב ניצב רוני אלשיך. עיתונאים מקבלים סיפורים הקשורים בו או במשפחתו, אלמונים מנסים לברר עליו דברים. קמפיין הסייבר נגד הארגון כולו מדאיג יותר. כל הסימנים מורים שהקמפיין הזה נערך על ידי גורם מקצועי. ההערכה היא שהגורם הזה לא יושב בארץ, אלא בלונדון. נעשה שימוש באמצעים יקרים ורגישים, ובמספר רב של פרופילים מזויפים. במשטרה רואים את המראות, שומעים את הקולות ועוקבים אחרי הטוקבקים. מה שמדהים את בכירי המשטרה בעיקר הוא התעוזה. התחושה שהכל מותר. שכל האמצעים כשרים. וגם האמצעים. עושה רושם שאין להם בעיית אמצעים, לאלה שאחראים על הקמפיין הזה.
התרעות פיקוד העורף